לידתו:
הרב יצחק כדורי נולד בבגדאד בירת עיראק בט"ז תשרי שיצאה באותה השנה בשבת, (כשהשנה המדויקת לא ידועה) לאביו רבי יחזקאל כדורי זאב דיבה, ואמו תופחאה ע"ה, בילדותו קנה תורה וחכמה בישיבה המפורסמת "בית זילכה" ישיבה זו נודעה כמקום ממנו יצאו גדולי עולם, שם גם הכיר את הגאון האדיר רשכבה"ג מרן הבן איש חי זי"ע.
כבר בילדותו ניכר על הנער יצחק כי עדיו לגדולות, ובגיל 17 נשא דרשה מפולפלת לפני גדולי התורה בעירו בגדאד, ובסיום הדרשה קראו לו רבני העיר וביקשו ממנו שלא ירבה לעת עתה בדרשות לפני קהל, מחשש שיפגע בו עינא בישא.
עלייתו לארץ ישראל:
עלה לארץ ישראל בשנת תרפ"ג ולמד בישיבה המפורסמת 'פורת יוסף' בעיר העתיקה בירושלים אצל ראש הישיבה הרב עזרא עטיה זצוק"ל, כמו כן למד בישיבת המקובלים 'בית אל'. נשא לאישה את הרבנית שרה שצ'ירה (בת יחזקאל נאקש).
רבי יצחק הכורך:
עסק בכריכת ספרים, כשאת הספרים הרבים שהיה כורך היא לומד היטב לפני תחילת העבודה, ורק לאחר מכן היה כורכם היטב, על כך מסופר כי הראשון לציון הרב יצחק ניסים ז"ל הביא לרבי יצחק את ספריו על מנת שיכרכם, ולפליאתו חלפו עברו למעלה משלושה שבועות ועדיין לא הסתיימה העבודה, שאל הרב ניסים את רבי יצחק מדוע מתעכבת העבודה? ענה לו רבי יצחק בבת צחוק: מכיוון שעדיין לא סיימתי ללמוד את כל הספרים שכבודו הביא לי. רבי יצחק כרך רבים מהספרים ששכנו באוצר הספרים הגדול של ישיבת פורת יוסף, באוצר זה שכנו ספרים נדירים ביותר, ביניהם ספרים רבים שהוריש רבה של חברון רבי אליהו מאני לישיבה, ספרים אלו היו יקרי ערך ורבי יצחק היה לומד בהם בהם, כשהוא מעתיק קטעים מספרים נדירים שהגיעו לרשותו, כשנכבשה ירושלים בשנת תש"ח בידי הירדנים נאלץ רבי יצחק לעזוב את ביתו ואת ישיבת פורת יוסף, וכשנודע לו שהפורעים העלו באש את מבנה הישיבה עם אוצר הספרים היקר, הצטער על כך צער גדול, ובמשך שנים רבות כשהיה נזכר בספרים אלו, היה מביע את כאבו העצום על אבדתם.
לימוד התורה מתוך הדחק:
בשנים אלו חיי רבי יצחק חיי צער ודחק שנים רבות התגורר בדירה צנועה ברחוב בצלאל אשכנזי בשכונת בית ישראל, לשם היו מגיעים מידי שבת יהודים רבים על מנת לשמוע את הקידוש של רבי יצחק שכבר פקע שמיה כמקובל גדול וצדיק מופלג, רבי יצחק היה מחלק ליהודים הרבים שהגיעו מהיין שהיה מקדש עליו, ולאחר מכן היה מחלק גם מהחלות שהיה בוצע, כשלעצמו היה מסתפק במועט ביותר כך גם רעייתו הרבנית הצדקנית הייתה מכבדת אותו ביותר, ובשנות העניות הקשה שהיו מנת חלקם, כשהשיגה חתיכת בשר לסעודת שבת, הייתה מביאה את זה לבעלה הצדיק על מנת שיאכל ויתחזק.
למרות שנודע כ'זקן המקובלים' היה רוב עיסוק בתורה שבעל פה, ובכל עת מצוא היה יושב והוגה בתורה הקדושה.
מקורביו מספרים כי היה הוגה שעות רצופות בגמרא, ואף כשהיה חלוש ביותר היה שוכב על מיטתו כשבידיו כרך קטן של גמרא בו היה מתמיד, והיה מורה תמיד לכל שואליו כי רק מי שלמד הרבה גמרא והלכה, והינו ירא שמים בתכלית מותר לעסוק בענייני קבלה וקמיעות (כעין זה אמר פעם רבנו ז"ל לשני אברכים ששמע שעוסקים בענייני קבלה, והבין שאינם ברי הכי לכך ושקועים בניאוף ומחשבות זרות וכו', ענה ואמר להם רבנו ז"ל: הפסיקו לדבר מקבלה, קבלה עולה בגימטרייה ניאו"ף למי שאינו בקדושה ובטהרה כראוי).
היה מספר סיפורים רבים מאור שבעת הימים הבעל שם טוב הקדוש זי"ע, והיה מכביר בשבחו בעל עת מצוא.
עיסוקו בצרכי ציבור:
יהודים רבים מכל החוגים העדות היו מתדפקים על דלתי ביתו על מנת לקבל את ברכתו שנודעה כפועלת ישועות, ואת כולם היה מקבל בספר פנים יפות והיה כותב את שמם ואת שם אימם ומעתיר עליהם בתפילה, נודע כמנהיגה הרוחני של תנועת ש"ס יחד עם מרן הרב עובדיה יוסף זי"ע, יחד היו טסים בחודש אלול במסוק לעצרות סליחות בכל רחבי הארץ, כשההמונים שהיו מגיעים ורואים את הצדיקים הקדושים יחד היו מתרגשים מאוד, ורבים היו חוזרים בתשובה שלימה בעקבות המעמדים האלו.
למרות גילו המופלג לא חס רבי יצחק על כוחו והיה מבקר במספר מקומות מידי יום על מנת לעורר את העם ולקרבם אליו יתברך.
הקשר בין רבי יצחק כדורי וכ"ק מוהרא"ש זי"ע:
קשר חם היה לרבי יצחק כדורי וכ"ק מוהרא"ש זי"ע שעל כך מסופר סיפור נורא הוד:
היה זה בעת שכבוד קדושת מוהרא"ש שליט"א הגיע לביקור במעונו של זקן המקובלים בירושלים. בין השניים שררה ידידות אמיצה והערכה עמוקה, הרב כדורי נהג ללמוד רבות בספריו המחזקים של הצדיק מיבנאל וכן התבטא ואמר שכל מי שילמד בספריו – יחזור בתשובה.
רגע לפני שעלה מוהרא"ש אל רכבו, הגיע בריצה אחד מבני ביתו של המקובל שנכח בפגישה ושח בהתרגשות באוזנם של חסידי ברסלב שהיו במקום: "ידוע שהרב כדורי זכה לראות את בעל ה'בן איש חי' ואף קיבל ממנו שלוש ברכות: שתהיה לו אריכות ימים מופלגת, שלא יזדקק למשקפיים ושיזכה לראות את פני משיח צדקנו. שתי הברכות הראשונות התקיימו בבירור, והנה ממש עכשיו כשיצא הצדיק מיבנאל מחדרו של הרב כדורי, אמר לי הרב שזה עתה התקיימה אצלו הברכה השלישית!".בפגישה זו שוחחו הצדיקים זמן רב בדברי תורה ובענייני השעה שעמדו על הפרק באותה התקופה ומשסיימו, נפרדו לשלום, והמקובל ליווה את הצדיק לעבר היציאה.
כ"ק מוהרא"ש זי"ע ביקר במעונו בירושלים בנוגע למצוות פדיון שבויים שעסק בזה בכל מרצו באותה העת, רבי יצחק קיבל את פניו בחום, והצדיקים שוחחו שעה ארוכה בלבביות.
רבי יצחק כתב בכתב ידו (כפי שנהג לכתוב בכתב המכונה "חצי קולמוס" ) הסכמה על סידור עם פרוש "עת רצון" שחיבר כ"ק מוהרא"ש זי"ע, בין השאר כתב: "י'שמחו ה'חכמים ו'יגילו ה'יהודים על ספריו הקדושים של מעלת האדמו"ר הגדול, המופלג בתורה ובחסידות, המפורסם בכל קצווי ארץ, מלא וגדוש ביראת השם, קדוש יאמר לו, האדמו"ר הצדיק…. שליט"א, על הספרים שחיבר לעבודתו יתברך, לעורר ולהישייר היהודים ולהדריכם בדרך הישרה והנכונה. וכל מי שלימד בהם, יחזור בתשובה…"
פטירתו:
רבי יצחק הסתלק לבית עולמו במוצאי שבת קודש ליל כ"ט טבת ערב ראש חודש שבט ה'תשס"ו בגיל 107 (יש הסוברים בגיל 112), ונקבר בהר המנוחות, אוהל גדול הוקם על קברו, ורבים מגיעים לפקוד את הציון ולהעתיר בתפילה בזכות הצדיק.