כ"ד באייר תשע"ח, 09/05/2018 | 11:12 | מאת: דן כהן | צילום: משה גולדשטיין
קווים לדמותו:
הרב משה נולד בארצות הברית ביום הכיפורים שנת תשט"ז לאביו הרה"ח רבי שמואל רפאל רייך זצ"ל, שהיה מהמקורבים בבית האדמו"ר בעל ה'שפע חיים' מצאנז זצ"ל.
בנעוריו למד בישיבת צאנז אצל מורו ורבו האדמו"ר מצאנז זי"ע. היה קשור בעבותות ברבו הגדול, למד ממנו שיעורים ואורחות חיים, עד כי כעבור עשרות בשנים יכל לחזור על שיעורים אלו ששמע בהיותו בגיל חמש עשרה שנה.
לאחר פטירת האדמו"ר, התקשר אל בנו ממשיך דרכו האדמו"ר מצאנז שליט"א. תרם מאונו ומהונו למוסדות התורה והחינוך של החסידות ואף הקים מכון להוצאת ספרים בשם 'שפע חיים'.
זכה לשתי שולחנות, תורה וגדולה. למרות עשירותו היה מדבר עם כל אחד בגובה העיניים ולבו היה פתוח למעשי צדקה וחסד.
מסור היה ביותר ללומדי התורה, והקים מפעלים על טהרת הקודש בהם יוכלו לעבוד נשות האברכים כדי שבעליהן ישקדו על תלמודם ללא טרדות הפרנסה.
התגורר בשכונת "הר נוף" בירושלים וזכה לקרבה מיוחדת אצל מרן הגר"ע יוסף זצ"ל בשל עזרתו הרבה לזיכוי הרבים ולתמיכה בפעולותיה של תנועת ש"ס. במשך עשרות שנים היה ידידו הקרוב של יו"ר התנועה הרב אריה דרעי שליט"א אשר ביחד יזמו פרוייקטים לחיזוק מוסדות תורה וחסד.
אחרית ימיו:
הנגיד הרב רייך ז"ל נפטר בגיל 62 ביום רביעי י"ז באייר תשע"ח, בבית החולים "זיו" בצפת. לאחר שעבר אירוע לבבי. נטמן בבית החיים בנתניה, סמוך ונראה לרבו מרן ה'שפע חיים מצאנז זי"ע.
הרב אריה דרעי שליט"א בעת הספידו את ידידו אמר:
היה ראשון לכל דבר שבקדושה, הקים משפחה לתפארת, זכה לעשות מעשי צדקה וחסד.
"משה – מרן הרב עובדיה יוסף אהב אותך כמו בן. תעמוד לפני כיסא הכבוד ותמליץ על עם ישראל. עם ישראל זקוק לישועה הקרבה, אין כמוך שיכול להיות סנגור.
משה – לא נשכח אותך לעולם!".
הרב אליעזר לזר, חבר מועצת צפת בהספידו את המנוח אמר:
"משה היה אדם שכל כולו טוב. אהב את כולם ותמיד בחר לראות את הטוב שבכל אדם ולהסתכל על הצדדים החיובים שבכל דבר. התבונה הרבה שלו וההבנה העמוקה שגילה בכל תחום, הביאו רבים לפתחו ליטול ממנו עצה אשר תמיד התבררה כעצה הנכונה ביותר. על מעשי החסד העצומים שלו למען עם ישראל והתרומה הגדולה שלו למען הצלחת העיר צפת ולרווחת תושביה אפשר לדבר שנים ארוכות, וגם זה לא יספיק. תחסר לנו מאוד, לנצח נזכור אותך ופועליך הרב יהיו חקוקים על לבנו תמיד".
הצלת הציון של רבנו באומן
לפני כחודשיים ראיין כתב עיתון 'בקהילה' הר' אהרון קליגר את הנגיד הרב משה רייך אשר סיפר על פעילותו לשחרור ציונו של רבי נחמן מברסלב מידי הממשל האוקראיני והעברתו לידי חסידות ברסלב. תקציר הריאיון לפניכם.
בשנת 1993 הרב משה ביננשטוק שליט”א, הרב יעקב צוויג ויצחק פ. הצליחו לחבור לכוורת האישית של נשיא אוקראינה הראשון מר לאונית מקרוביץ’ לאחר שהפעילו מסכת קשרים ענפה, כשבשיאה הפגישו אותו עם מזכ”ל האו”ם דאז בורטוז בראלי. הם הצליחו להעביר בפרלמנט האוקראיני חוק שלפיו שטח בית החיים באומן, יחזור כולו לשליטת חסידי ברסלב ויוכר כנכס היסטורי וכאתר מורשת יהודי עולמי.
לשם כך היה על חסידות ברסלב לגייס שישים אלף דולר במזומן, ושני רכבי לאדה חדשים, כדי להעביר אותם כשוחד לגורמים המסוימים, על מנת שיוכלו להחליק את החוק, חסידות ברסלב הענייה רתמה למבצע הזה את הרב יעקב דוד גרוסמן שנרתם וגייס לכך את השר אריה דרעי שרתם את חברו הנגיד ר’ משה רייך..
ר’ משה רייך ז”ל סיפר שבתוך חודש ימים, במבצע בזק, הוא עצמו הצליח לארגן את הסכום הדרוש כולל את שני רכבי הלאדה שעברו בדיסקרטיות מוחלטת למקום אליו הם יועדו.
“שישים אלף דולר במונחים של אותם השנים משול היום ל-מאתיים אלף דולר, זה סכום שארגנתי אותו לבד בימים בהם אף אדם לא הכיר את אומן, וחסידות ברסלב עוד לא התפרסמה בעולם, פעלתי מתוך שליחות אמתית כי הבנתי וידעתי עד כמה חשוב הרגע ההיסטורי הזה, ויתכן שלא יחזור לעולם. חלפו כמה שנים מאז, וביקרתי בציון הק’ באומן, הייתי אחוז התרגשות, התפרקתי שם בבכי, כי רק אני ורק מתי מעט יודעים באמת עד כמה הייתי קשור בגאולת הציון.
קשה לומר שלא התאכזבתי כאשר הגעתי למקום ולא ראיתי אפילו אבן קטנה של זיכרון ומצבה המנציחה את הפעולות שאני והרב אריה דרעי ביחד עם הרב גרוסמן פעלנו כל כך למען הציון, אבל לומר לך את האמת, בסופו של דבר יותר טוב שלא כתבו עלינו כלום, זה באמת מה שנשאר לשם שמים, כי יתכן שאבן זיכרון אם היא הייתה מוצבת בציון או בחצר הציון הייתה לוקחת ממני את הזכות או לפחות ממעיטה ממנה, כעת אומר לך עד כמה היינו פעילים ומוטב שזה יישאר ביננו…”.
ועושה חסד לאלפים:
הרב משה רייך למרות עיסוקיו הרבים היה עוסק בעשיית חסד לאלפים ומקרב רחוקים לחיי תורה ומצוות, על אחת מהמקרים מספר יהודי רחוק מחיי תורה. אשר הגיע לנחם את בני המשפחה וכך סיפר:
"לפני כ-שבע עשרה שנה ישבתי עם ר' משה המנוח במשא ומתן על עסקה ששוויה כמה מיליוני ש"ח, ור' משה רייך ניהל את המו"מ כשותף לעיסקה מהצד השני.
כחלק מניסיונות השכנוע שלי הצבתי תנאי שאם העסקה תצא לפועל, אסכים להניח לראשונה בחיי תפילין כאות הערכה. סיפרתי לר' משה כי לא חגגתי בר מצווה וכמובן שלא הנחתי תפילין מעודי.
בסיומו של המו"מ הרב רייך רץ לרכבו והביא זוג תפילין האישיים והניחן על זרועי וראשי.
ר' משה לא היה מוכן לחתום על ההסכם עד שאקיים את הבטחתי
אבל הסיפור לא נגמר… אחרי מספר ימים, הגיע ר' משה למשרדי והביא לי זוג תפילין מהודרות בכשרותן.
ניסיתי בנימוס להציע לו תשלום אך הוא סירב לקחת.
התשלום זה שתניח כל יום תפילין… ראיתי אצלך ניצוץ ואני לא רוצה שייכבה. מהיום זה התפילין שלך", הוא אמר. מספר האיש כשדמעות זולגות מעיניו.
"מאז, כל בוקר אני לא יוצא למשרד או לעיסוקי לפני שאני מניח תפילין… וזה רק בזכותו של ר' משה שהפך כמובן לידידי".
תנצב"ה
