ביום שלישי ט"ו תמוז תשפ"ו התאספו אברכי הכוללים "תפארת בנימין" "תפארת לוי יצחק" ואנ"ש לסעודת הילולא בשרית בשפע רב בהיכל כולל "אור המאיר" לכבוד יומא דהילולא קדישא של ה'אור החיים הקדוש – רבי חיים בן עטר זי"ע, בשילוב היארצייט של הרבנית הצדקנית מרת יכנא שפרא שיק ע"ה א"ח כ"ק מוהרא"ש זי"ע ואמו של הרה"צ רבי נחמן שיק שליט"א.
נשאו דברים הרה"ג רבי משה יעקב קורץ שליט"א – גאב"ד יבנאל, שהרחיב ממעלת ה'אור החיים' הקדוש והלימוד בספרו, לאחר מכן סיפר על הרבנית הצדקנית אשת חבר לכ"ק מוהרא"ש זי"ע – מרת יכנא שפרה ע"ה שביום זה חל יום פטירתה ואמר שכל מה שכתוב וחרוט על מצבתה הוא אמת לאמיתה: "הייתה כאם לבחורי הישיבה", שעל זה יעידו כל הבחורים שזכו במשך השנים ללמוד בישיבה אצל מוהרא"ש זי"ע, שעל אף שהרבנית הייתה צנועה מאוד וכמעט שלא ראו אותה מחמת גודל צניעותה, עם זאת תמיד ידעו והרגישו את מסירותה לבחורי הישיבה, והייתה דוגמא ל'אידישע מאמע' אמיתית בצניעות בשמירת הלשון ובכל הנהגותיה הטובות, כידוע מוסדות החינוך היחידיים שהקים הצדיק היו רק בארץ ישראל ורק ביבנאל: תלמוד תורה "ילדי חן" ובית הספר "בית פייגא", וכשהייתה מגיעה מפעם לפעם לביקורים עם כ"ק מוהרא"ש זי"ע הייתה מתרגשת מאוד לראות כיצד במקום שמם הקים בעלה אימפריה של תורה חסד ויראת שמים, הנהגתה ומידותיה הטובות הם שהנחו את המחנכים והמחנכות של מוסדות החינוך מהקמתם, ובוודאי שהרשימו דקדושא נשאר עם היום ויישאר עד ביאת גואל צדק.
לאחר מכן נשא דברים הרה"ג ראש הכולל רבי יששכר דב טורנהיים שליט"א שהביא חידושים נפלאים מתוך הספר הקדוש "אור החיים" לעובדא ולמעשה וסיפר סיפור נפלא שבדידו הווא עובדה כיצד עם החיזוק שיש בספר הקדוש 'אור החיים' אפשר למשוך חיזוק לכל מאורעות החיים.
את המשא המרכזי נשא הרה"צ רבי נחמן שיק שליט"א שתחילה פתח בסיום מסכת 'מועד קטן' לעילוי נשמת אמו הרבנית ע"ה, גם הרב אבנר סלמה נ"י עשה סיום על מסכת 'סנהדרין', ולאחר מכן אמר הרה"צ קדיש.
את דבריו פתח בסיפור נסיעת הבעל שם טוב הקדוש לארץ ישראל, שלפני נסיעתו שלח הבעל שם טוב זי"ע את גיסו רבי גרשון קיטובער זי"ע לשאול את ה'אור החיים' הקדוש האם לנסוע, ואמר לו ה'אור החיים' שישאל את הבעל שם טוב זי"ע האם הוא רואה את כל קומתו שלו בשלמות, ענה הבעל שם טוב שרואה את גופו הקדוש של ה'אור החיים' אבל לא את רגליו, עד שהגיע התשובה מהאור החיים ש'אם כך לא ייסע', כבר יצא ה'בעל שם טוב הקדוש' לדרכו וזה הסיפור שמספרים כל שנה בשביעי של פסח בארץ ישראל ובאחרון של פסח בחו"ל מנסיעת הבעל שם טוב הקדוש לארץ ישראל וכל שארע בדרך. הרה"צ הרחיב מהעניין שלמרות שה'אור החיים' הקדוש היה מחכמי עדות המזרח עם כל זאת הבעל שם טוב הקדוש בהכירו את קדושתו ומעלתו הנשגבה פרסמו והיום בכל מקהלות החסידים בארץ ובעולם התקבל מאוד מאוד ללמוד את ספר ה'אור החיים הקדוש' שיש כאלו שלומדים אותו בליל שישי ויש בליל שבת קודש, הכלל העולה שספר 'אור החיים הקדוש מקודש בכל מיני קדושות בכל חצרות החסידים תלמידי הבעל שם טוב הקדוש. פעם שאלו את הגה"ק מצאנז זי"ע על מלמד אחד שאמר שספר ה'אור החיים' הקדוש לא נכתב ברוח הקודש, האם להעבירו מהמלמדות, ענה ואמר הגה"ק זי"ע: "אדם שאומר שספר ה'אור החיים הקדוש' לא נכתב ברוח הקודש הרי הוא מדבר אפיקורסות גמורה וחובה להעבירו ממשרתו הקדושה – מהמלמדות". הרה"צ סיפר שאימת שהגרמנים יימח שמם וזכרם עמדו על פתח ארץ ישראל והיה בדעתם לכבוש אותה, וכל עם ישראל שבארץ ישראל צעקו וזעקו להקב"ה שיצילם, אז עלו הרה"ק רבי שלומק'ה מזוויהל זי"ע והרה"ק רבי ישראל מאוסיהטין זי"ע יחד עם רבים מקהל עדת ישראל לציון ה'אור החיים' הקדוש ועשו שם מה שעשו, ועמד הרה"ק מזוועיהל בעיניים עצומות זמן מה ואחר כך אמר: "ובהר ציון תהיה פליטה", והרה"ק מהוסיאטין אמר 'שרואה שם הוי"ה ברוך הוא על הציון הקדוש והגרמנים לא יגיעו לארץ הקודש' וכן היה שפתאום שינו כל התוכניות שלהם ולא נכנסו לארץ ישראל בזכות התפילה בציון ה'אור החיים הקדוש'. כאן עורר הרה"צ לקבוע שיעור בספר ה'אור החיים' הקדוש כל שבוע ואפילו מעט ויעשה סימן שנה הבאה אם יתן הקב"ה את החיים ימשיך מהיכן שעצר עד שיזכה לסיים את כל הספר הקדוש שקריאתו מזככת את הנשמה, ומעוררת את לב האדם להקדוש ברוך הוא.
הרה"צ עבר לדבר על אמו הרבנית ע"ה וניכר שעל אף השנים שחלפו הכאב והצער עדיין נכרים בדיבוריו על גודל צידקותה, ותיאר שבשנים הראשונות כשהחל להתפרסם כ"ק מוהרא"ש (בשנת תשכ"ד) שהוא בעצמו לא הבין מאיפה אנשים שמעו עליו, והיה את החלום הידוע שחלם את רבנו ז"ל שאמר לו שיכתוב ובכתיבתו יתעבר בו וכו', וכן קיבל ברכה ממוהרנ"ת ז"ל. וכאשר הגיעו בחורים לקבל חיזוק ממוהרא"ש זי"ע ובאותם השנים חדר הספרים היה בסוף הדירה של מוהרא"ש ולצידו היה בית הכסא, וכדי להגיע לשם היה צריך לעבור את חדר השינה, והרבנית ע"ה הייתה מן הסתם צריכה מפעם לפעם לצאת מהחדר במשך הלילה, אולם פעמים רבות לא יכלה בגלל שבדיוק עבר שם איזה בחור, וזה כידוע מסירות נפש עצומה, באותם השנים היה מוהרא"ש מלמד (מוהרא"ש שימש כמלמד תשע וחצי שנים), ולכן עיקר עיסוקו של מוהרא"ש עם בני הנוער היה בשעות הלילה, וכבר מאז מסרה הרבנית את פרטיותה למען זיכוי הרבים והפצת אור רבנו ז"ל של בעלה. הרה"צ אמר שמה שאמר רבי עקיבא לכ"ד אלף תלמידיו על אשתו רחל: "שלי ושלכם שלה היא" אפשר להגיד על הרבנית ע"ה, שכפי שכתוב על המצבה": "עזרה לבעלה להפיץ את ספרי רבי נחמן מברסלב זי"ע אפילו שלא היה בביתם פת לחם", הוא אמת לאמיתה שפעמים רבות לא היה כפשוטו מה לאכול בבית עם זאת היא לא מנעה מבעלה להמשיך ולעסוק בהדפסה והפצת אור רבנו ז"ל.
זכות הצדיקים תגן עלינו ועל כלל ישראל ונזכה לראות בביאת משיח צדקנו במהרה בימינו אכי"ר
תמונות מסעודת ההילולא
