לידתו:

הרה"ק ר' אשר מסטולין נולד לאביו הרה"ק רבי אהרון הגדול מקרלין שהיה תלמידו של המגיד הגדול רבי דב בער ממעזריטש זי"ע.

הסתלקות אביו הקדוש:

כשהיה רבי אשר בן עשרה שנים הסתלק אביו לישיבה של מעלה ביום י"ט בניסן ה'תקל"ב, כשהוא בן ל"ו שנים בלבד, בנו היחיד – אשר, נותר יתום צעיר, בין תלמידי רבי אהרון נערך גורל מי יזכה להכניסו תחת חסותו ולגדלו, בגורל עלה תלמידו הגדול של רבי אהרן, הרה"ק רבי שלמה מקארלין שהיה ממשיך דרכו של רבי אהרון הגדול, ואצלו התגדל הנער הצעיר שהפך לתלמידו הגדול.

במשך עשרים שנה הנהיג רבי שלמה את קהל עדת קרלין ביד רמה, עד לרציחתו בידי בן עוולה קוזק רוסי בעיר לודמיר.

נישואיו:

לאחר פטירתו של מורו ורבו רבי שלמה היה נוסע יחד עם רעו רבי מרדכי מלעכוויטש לצדיקי הדור: רבי ברוך ממעזיבוז' זי"ע, רבי פנחס מקוריץ זי"ע, ל'אוהב ישראל' מאפטא זי"ע, ולמגיד מקוז'ניץ זי"ע , אשר שדכו עם הרבנית פייגא, לאחר נישואיו התגורר במשך תקופה בעיר קוז'ניץ וזליחוב.

מינוי כאדמו"ר מקרלין:

בשעת הסתלקותו הסתלקותו הטראגית היה רבי אשר אברך צעיר בכן -30 שנים וחסידי קרלין ביקשוהו שיקבל עליו את עול הנהגת הציבור, וימשיך את דרך אביו וסבו הקדושים, רבי אשר נעתר לבקשתם והחל להנהיג את חצר קרלין כפי דרך אביו הקדוש.

באותם שנים פרצה מחלוקת עזה בעיר קרלין אודות מינויי הרבנים והנהגת הקהילות, רבי אשר שחפץ לברוח ממחלוקת, העתיק את מקום מגוריו לעיר סטולין הסמוכה, מעברו של רבי אשר לעיר סטולין העניק לחסידות את השם "קרלין סטולין" ואדמור"י קרלין התיישבו גם הם חלק מחייהם בעיר סטולין. רק לאחר עשרה שנים כשנרגע המחלוקת בעיר קרלין, שב רבי אשר למקום מושבו הראשון.

סיוע בהקמת היישוב היהודי בארץ ישראל:

אחיו של רבי אשר – רבי יעקב, עלה לארץ ישראל והקים בו גרעין ליישובם של חסידי קרלין בארץ הקודש, רבי אשר תמך בכך מאוד, והיה מעודד חסידים רבים לעלות ולהתיישב בארץ הקודש, עיקר מקום מגורם של החסידים היה בערים טבריה צפת וירושלים, ועד היום קיימים בתי כנסת עתיקים של חסידות קרלין בערים אלו, רבי אשר עמד בקשר הדוק עם רבי אברהם הכהן מקאליסק זי"ע שהתגורר בטבריה ( מסופר כשביקר רבנו ז"ל בעיר טבריה ביקר אף אצל הרה"ק מקאליסק זי"ע ואמר ששלמות מצא רק אצלו, ושררה ביניהם חיבה ואהבה רבה, כפי שמתואר בספר 'פעולת הצדיק' בפרק המתאר את נסיעת רבנו ז"ל לארץ ישראל).

הנהגתו בקודש:

הנהיג את חסידיו ושומעי לקחו בדרך של אמת צרופה, והיה שגור בפיו שכשם שאת נגעי הצרעת יש להראות לכהן, ולא להסתירם, כדי שיקבע להם סדר טהרה כראוי, כך על החסיד להגיע לצדיק ולא להחביא את מעשיו הרעים, ולהראות כאילו הוא צדיק גמור, אלא להראות את האמת על עצמו, על מנת שהצדיק יכול להראות לו דרך תשובה, ויוכל לעלות ולהתעלות במעלות התורה והיראה, עוד סיפר שכשהוא היה מגיע למורו ורבו רבי שלמה מקרלין היה מסתיר את הטוב ומראה רק את הרע.

רבי אשר היה נוהג להחשיב ביותר את מצוות נר חנוכה, וביום השמיני – יום 'זאת חנוכה' היה רוקד לאחר הדלקת הנרות ושר 'הדרן עלך נר חנוכה והדרך עלן' כפי שנוהגים לומר בעת סיום מסכת. החסידים שהתפלאו על הנהגתו זו באו אל בנו של רבי אשר – רבי אהרן ובקשו ממנו הסבר על הנהגת אביו, ביותר אמרו החסידים הרי חז"ל אמרו כי נר חנוכה למטה מעשרה וכביכול חשיבותו פחותה. ענה רבי אהרן לחסידים ואמר כי דברי חז"ל אין כוונתם חלילה להעיד על פחיתות בחשיבותו של נר חנוכה חלילה, אלא כוונתם כי כוחו של נר חנוכה כה גדול עד שיורד ומאיר אפילו במקומות החשוכים ביותר היכן שכח הטומאה חזק ותקיף, אפילו למקומות אלו מגיע אור הנרות ומגרש את הטומאה, זו הסיבה אמר רבי אהרן שאבי – רבי אשר כה מייקר ומכבד את נר חנוכה.

מאסרו:

בשנת תקנ"ט נאסר על ידי הממשל הרוסי יחד עם ה'בעל התניא' רבי שנאור זלמן מלאדי זי"ע, בעקבות הלשנה, ושוחרר בחודש כסליו באותה שנה.

תפילותיו היו בהשתפכות הנפש, בנוסף ניחן בקול ערב, והיה משמש רבות כשליח ציבור והיה מעורר את קהל חסידיו לתפילה ששוועה ובהתעוררות הלב, המגיע מסטעפין העיר כי כשיבוא משיח צדקנו ועמו שבעת הרועים, יכבדו את רבי אשר לגשת ולהתפלל לפני התיבה.

צאצאיו:

הרה"ק רבי אהרון בעל מחבר ספר "בית אהרון" וממלא מקומו

ביתו פערל אשר רבי אהרון יפה מלעכוויטש בנו של רבי מרדכי מלעכוויטש.

פטרתו:

במשך שלושים וחמש שנים הנהיג את קהל חסידי קרלין עד להסתלקותו בכ"ו תשרי ה'תקפ"ז ונטמן בעיר קרלין את מקומו בנו מילא בנו רבי אהרון שנקרא על שמו של מייסד השושלת רבי אהרון הגדול מקרלין.