לידתו:

רבי משה הלוי מפשוורסק נולד בשנת ת"פ לאביו רבי יצחק הלוי ואמו מרת אסתר.

התקרבותו לתורת החסידות:

בצעירותו עבד למחייתו כמנהל בית חרושת ליין שרף עד שגילה את אור תורת החסידות ונסע אל המגיד ממעזריטש זי"ע ולאחר מכן לתלמידו הגדול הרבי רבי אלימלך מליעזנסק זי"ע לאחר הסתלקותו של הרבי רבי אלימלך זי"ע הסתופף תחת הרה"ק רבי מנחם מענדל מרימנוב זי"ע. חיבר את הספר הקדוש 'אור פני משה'.

סיפור מדהים שקרה עמו ועם רבו הקדוש החוזה מלובלין זי"ע:

רבי משה היה בטבעו אדם חולני וחלש מאוד, עם כל זאת הייתה עבודת ה' שלו במסירות נפש עילאית, פעם שלח את בנו ללכת לשבות בשבת קודש אצל החוזה מלובלין זי"ע, כשהגיע ללובלין חלק לו ה'חוזה' כבוד רב וקירב אותו מאוד, בתור בנו של הצדיק הקדוש מפשוורסק, בליל שבת הגיע אל הטיש והחוזה מלובלין כיבד אות להעמיד יין על השולחן (מנהג שנהוג בקרב חצרות החסידים, שהרבי מצווה לאחר מהחסידים להעמיד יין על מנת לקדש עליו, ודבר זה מסוגל לישועות רבות) לרפואת אביו, בסיום הטיש ביקש ממנו ה'חוזה' שיאמר לו  שוב את שם אביו על מנת שיברכו בבריאות איתנה, הבן הפך מודאג מאוד שהרי לא לחינם נקרא שמו של הצדיק הקדוש מלובלין 'החוזה', משום שהיה צופה ומביט מסוף העולם ועד סופו וכנראה רואה עכשיו שמצבו הבריאותי של אביו הקדוש לא כשורה, לאחר הטיש הלך הבן אל החוזה והזכיר את שם אביו יחד עם שמה של אמו לרפואה שלימה, לאחר כמה דקות פנה אליו החוזה ואמר: אל תדאג, אביך לא בסכנה, הוא מעט לא מרגיש טוב, אולם בקרוב הוא יתחזק ויחזור להיות בריא וחזק!

למרות ששמע הבן את הדיבורים המרגיעים של ה'חוזה' עדיין נשארה בליבו החשש והדאגה לשלום אביו, ולכן למרות שבדרך כלל היה נשאר אצל החוזה מלובלין מספר שבועות, על מנת להתבשם מנועם אמריו, ולהתחזק בעבודת השם יתברך על פי דרך החסידות שהנחיל אור שבעת הימים הבעל שם טוב הקדוש זכותו יגן עלינו, עתה, בעקבות דבריו של הרבי על מצבו הבריאותי של אביו, מיד ביום ראשון בבוקר ארז את חפציו נפרד מהרבי לשום וחזר לביתו שבפשוורסק.

הדרך מלובלין לפשוורסק לוקחת בדרך כלל מספר ימים, ובמיוחד בימים ההם שהדרכים לא היו סלולות, מיד כשהתקרב לעיר החל לשאול את העוברים ושבים אודות מצבו של אביו, ואיך הרגיש בימים האחרונים, האנשים שראו את דאגתו הרבה, התפלאו מאוד, והשיבו לו כי מצבו של הרבי מצוין והוא בריא ושלם, ובשבת קודש אף התפלל בבית מדרשו את כל השלוש תפילות.

כשהגיע הבן לחדרו של אביו הקדוש שאלו הרבי בפליאה עצומה: מדוע מיהרת כל כך לחזור לבית, הרי אתה רגיל להישאר אצל החוזה מספר שבועות, הרי הנסיעה ללובלין אינה קלה, ומכיוון שכבר זכית והגעת ללובלין, היה עליך להישאר שם זמן ארוך בצל קדושת הרבי ולא למהר לחזור לבית! אולם הבן פנה לאביו כשחרדה נמסכת בקולו: "אבא ,אמור לי בבקשה, מה מצב בריאותך?" ענה לו הרבי: חסדי השם מצבי הבריאותי מצוין", מיד הוסיף ושאל הבן: "אמור לי אבא בליל שבת קודש בשעה עשר לערך, האם הרגשת משהו מיוחד?" הרבי הסתכל על בנו בפליאה לנוכח השאלה, והבן המשיך: "משום שבשעה זו הורה לי הרבי להעמיד יין בטיש לרפואתך, וכן ביקש ממני להזכיר את שמך לפניו לרפואה שלימה, ולכן הבנתי שמצבך הבריאותי לא כשורה ומיהרתי לשוב לבית." סיים הבן בהתרגשות.

כששמע זאת האור פני משה' השתומם  ואמר "עתה אני רואה שלמרות שהחוזה נמצא בלובלין עינו הקדושות צופות בכל העולם כולו והוא ראה מה שארע עמי בליל שבת" והחל הרבי לספר: "הרי את יודע בני היקר, שעל האדם לעשות לעצמו חשבון הנפש, ובמיוחד ביום שישי הוא צריך להרהר כיצד עבר לו השבוע וכיצד הייתה הנהגתו בעבודת ה'", המשיך הרבי לספר ברוב ענוותנותו כי "בשעה שעשיתי את חשבון הנפש נוכחתי לראות כי השבוע לא עבר כשורה, והתחלתי להתחרט ולבקש מהקב"ה שימחל לי ומרוב צער נחלשתי מאוד, עד שהרגשתי כי קרוב אני למיתה, וכי לא נשארה בי אפילו מעט חיות, ומה גם שבאותה העת לא היה איתי איש בחדר על מנת לראות את מצבי , מרוב חולשתי וצערי ניטל ממני גם כוח הדיבור ולא יכולתי לדבר ולקרוא לעזרה".

ולפתע נזכרתי שעל השולחן מונח יין שרף  לצורך קידוש בשבת קודש, לכן רציתי לגשת לשולחן לטעום מעט מהיין על מנת שייתן בי מעט כוח, אולם מרוב חולשתי הרבה לא הצלחתי אפילו להגיע לשולחן! אולם לפתע ננסכו בי כחות חדשים שעתה אני יודע שזאת אודות לברכתו של החוזה משום שבשעה זאת בדיוק הורה לך להעמיד יין לרפואתי על השולחן, והצלחתי להגיע אל השולחן שם טעמתי מעט מהיין ואט אט כוחותי שבו אלי עד שביום שבת קוד שכבר הייתי בריא וחזק ויכולתי ללכת לבית הכנסת להתפלל" סיים ה'אור פני משה' בהתרגשות את סיפורו: "עתה אני רואה כיצד עניו של ה'חוזה מלובלין ראו את כל מה שקרה איתי, והוא פעל בשמים לרפואתי וישועתי.".

סופר סת"ם:

רבי משה שימש כסופר סת"ם אותם היה כותב בקדושה ובטהרה גדולה ועצומה ומשום כך היה מבוקש מאוד, גדולי הצדיקים בדורו רכשו אצלו את התפילין ביניהם : הרבי רבי אלימלך מליעזנסק זי"ע, רבי מרדכי מנעשכיז זי"ע, רבי ברוך ממעזבוז זי"ע רבו ה'חוזה מלובלין זי"ע, השרף רבי אורי מסטרליסק זי"ע, ורבי יצחק מזידיטשוב זי"ע.

בניו של הרה"ק רבי זושא מאניפולי כותבים עליו בלשון הזה: לאסהודי באנו מה ששמענו מפה קדוש אדוננו אבינו הצדיק מו' נשמתו עדן בזה הלשון, בהיותי נע ונד נתארחתי בק"ק פשעווארסק,ולא הוטב בעני האכסניא להתאכסן,בא נער קטן ואמר לי אם להתאכסן מר רוצה,בוא עמי והוליך אותי אצל הרב הזקן זה שקנה חכמה, מוהר"ר משה סופר נ"ע דק"ק הנ"ל, וראיתי בהיותו לומד היה דמות דיקנו עומד לפני כדמות מלאך ד' צבאות, "ובהיותו כותב הקדוש היו להב יוצא מאותיותיו הקדושים" כ"ז שמענו מפיו הקדוש

ספרו הקדוש 'אור פני משה':

על ספרו הקדוש 'אור פני משה קיבל הסכמות מחמישים מגדולי הצדיקים בדורו רבו הקדוש ה'חזוה מלובלין כתב הסכמה  בזה הלשון,"כי ידעתי את הרב האלוקי בוצינא קדישא מוהר"ר משה סופר סת"ם מק"ק פרשעווארסק שהניח אחריו ברכה והי' בהצנע לכת עד שלא נודע שהי' למדן ,ואני ידעתיו ,כי כשהייתי בילדותי הייתי סר למשמעותו, ושתיתי מימיו הנעמני', וידעתי שכל עניניו היו רק לשם שמים ולעשות נחת רוח לפניו ית"ש, והיו לו מדרגה שהרב הגאון המנוח מוהר"ר משה אלשיך ז"ל הי' מתגלה אליו , זה היה מנעוריו, עד כאן לשון אות באות מהרבי מ'לובלין זיע"א