לידתו:
רבי שמחה בונים נולד בשנת תקכ"ה בעיר וודז'סלאב בפולין לאביו רבי צבי הירש ששימש כמגיד מישרים בקהילות רבות, בצעירותו למד בישיבתו של הגאון הגדול רבי מרדכי בנעט מניקלשבורג זי"ע.
נישואיו:
נשא לאישה את מרת רבקה ביתו של רבי משה אורברגר מהעיר בנדין, מרת רבקה נודעה כפיקחת גדולה, ובחורי הישיבה היו עולים אליה מידי שבת על מנת להיבחן על לימודיהם במהלך השבוע.
כמו רבים מגדולי ישראל שהעדיפו להתפרנס מיגע כפם, למד את מקצוע הרוקחות, הקים בית מרקחת ממנו התפרנס בכבוד.
התקרבותו לתורת החסידות:
לאחר חתונתו התוודע לאורה הנפלא של תורת החסידות ע"י רבי משה לייב מסאסוב זי"ע, לאחר מכן נסע למגיד מקאזניץ זי"ע, ולחוזה מלובלין זי"ע, החוזה קרב מאוד את תלמידו החדש והיה קוראו "חכם".
מורו ורבו המובהק היה "היהודי הקדוש", אליו התקרב בעקבות הרה"ק רבי דוד מלעלוב זי"ע, לאחר פטירתו של "היהודי הקדוש" התמנה רבי שמחה בונים לממלא מקומו כרבה של חסידות פאשיסחא, הנהגתו הייתה בדרך שונה מכפי שהיה מקובלת אצל רבו ה"חוזה", והייתה מאפיינת בהעמקה והתבוננות מעמיקה בכל מעשה רוחני, ולכן הייתה התנגדות רבה עליו ועל שיטתו, התנגדות זו הוכרעה בחתונה הגדולה של נכדו של זקן האדמורי"ם באותה התקופה הרבי מאפטה, שרבנו ז"ל הפליג בגדולתו.
בחתונה זו השתתפו כמאתיים אדמו"רים וקהל עצום של חסידים, ובאותו מעמד ביקשו לברר מהי שיטתו של רבי שמחה בונים, רבי שמחה לא חשש והתכונן להגיע, אולם תלמידו הגדול רבי מנחם מנדל מקוצק מנע זאת ממנו, מחשש לביזיון התורה, והצהיר כי ישכב על האדמה על מנת למנוע מהסוסים לקחת את הרבי לחתונה, במקום זאת הציע כי חמשה תלמידים מובחרים של הרבי ייסעו ויציגו את עמדת פשיסחא.
במהלך החתונה בנוכחות גדולי האדמורי"ם, הציג הרבי מאפטא קושיה חמורה, וסיפר כי מזה זמן רב הוא מתחבט בה, ושאל את הקהל העצום האם יש מישהו שיוכל לפתור את קושייתו? דממה השתררה בקהל, הקושיה אכן הייתה קשה ביותר, באותו רגע קם רבי יצחק מאיר (החידושי הרי"ם) ומגדולי תלמידיו של הרבי מפשיסחא, והציע תירוץ גאוני שיישב את הקושיה, כשמוע זאת הרבי מאפטא קרא לו וביקש לדעת מיהו, קרא רבי יצחק מאיר לחמשת חברי המשלחת והציג אותם לפני הרבי מאפטא, וסיפר כי הם הגיעו על מנת להציג את שיטת חסידות פאשיסחא, הרבי מאפטא כיבד מאוד את חברי המשלחת לאחר שנוכח לראות את גודל בקיאותם בתורה הקדושה, וכראות כל הנוכחים הרבים את הכבוד הרב שרוחש להם הרבי התבטלה כל ההתנגדות
בנו של היהודי הקודש מפאשיסחא העיד באותו המעמד כי אביו התבטא פעם כי : רבי שמחה בונים הוא נקודת ליבו.
חסידות פאשיסחא תחת הנהגתו של רבי שמחה בונים גדלה והתבססה ולמעשה הייתה היסוד לכלל החסידיות הגדולות בפולין – גור, קאצק, אלכסנדר, וורקא, איז'ביצא, ראדזין, אמשינוב, ועוד חסידויות אלו ישבו בכותל המזרח של היהדות החסידית והאירו את פולין כולה עם אורו של הבעל שם טוב הקדוש זי"ע, למרבה הטרגדיה רבים מבני החסידיות הנ"ל נכחדו בשואה האיומה.
משפחתו:
לרבי שמחה בונים היו בן בשם רבי אברהם משה שהיה חתנו של רבי שמואל רפאל'ס חתנו של "היהודי הקדוש", ושתי בנות, ליבא ובילא, חתניו היו רבי אלימלך אוסטרייך ורבי לוי יצחק אב"ד ליפסק.
פטירתו:
לעת זקנותו, כהו עיניו מראות, אולם למרות זאת היה מזהה את החסידים אשר שיחרו לפתחו, הסתלק לשמי מרומים בי"ב אלול ה'תקפ"ז ונטמן בעיירה פאשיסחא.
לאחר פטירתו חלק מחסידיו בניהם הרה"ק רבי יצחק מאיר מגור קיבל עליהם את הנהגת תלמידו הגדול הרה"ק רבי מנחם מענדיל מקאצק זי"ע וחלקם הכתירו עליהם את בנו רבי אברהם משה, שנפטר כשנתיים לאחר הסתלקות אביו.
ספריו:
דברי תורתו לוקטו לספרים בשם "קול שמחה", ו"קול מבשר".