המגיד רבי שלום שבדרון סיפר, שפעם אחת ביקשה ממנו משפחה אחת, שיילך ל"חזון איש" ויתייעץ עמו, יען שקרובת משפחתם אישה הרה, והרופאים קבעו, שאם תמשיך את ההריון נשקפת לה סכנה, ואינם יודעים מה לעשות, האם להפיל את העובר אם לאו: ונכנס אל ה"חזון איש" ושאלו, וענה: "לא לעשות הפלה בשום פנים ואופן, ואין מה לדאוג, הכול יעבור כשורה".
וסרב הבעל לקבל את לקבל את התשובה. בין כך הגיע לירושלים המשגיח רבי אליהו לופיאן, ושאלוהו גם כן, ואמרו לו את דברי ה"חזון איש", אזי הקפיד מאוד: "וכי אתם שואלים אותי, הלא אם ה'חזון איש' אמר מה שאמר, תקיימו את דבריו, ואם לאו, מי יודע אם האישה תחיה בכלל" וכו'.
והמשפחה התקשתה לעמוד בלחץ הרופאים, ולבסוף עשו הפלה. והאישה הייתה בסכנת חיים וכו', והלכה המשפחה לרבי שלום שבדרון, שילך שוב ל"חזון איש", ומילא שליחותם, וכשהגיע ל"חזון איש" וסיפר לו, תיכף כששמע כזאת, ספק כף אל כף בצער גדול, ולא רצה לדבר מאומה, ולבסוף נפטרה האישה.
למדים מכאן מעלת אמונת חכמים, אם החכם אומר לך משהו – תאמין לו בשלמות.
אשר בנחל חלק מב מכתב ז' ר
