אשת חיל:
אֵשֶׁת חַיִל מִי יִמְצָא וְרָחֹק מִפְּנִינִים מִכְרָהּ: בָּטַח בָּהּ לֵב בַּעְלָהּ וְשָׁלָל לֹא יֶחְסָר: גְּמָלַתְהוּ טוֹב וְלֹא רָע כָּל יְמֵי חַיֶּיה: דָּרְשָׁה צֶמֶר וּפִשְׁתִּים וַתַּעַשׂ בְּחֵפֶץ כַּפֶּיהָ: הָיְתָה כָּאֳנִיּוֹת סוֹחֵר מִמֶּרְחָק תָּבִיא לַחְמָהּ: וַתָּקָם בְּעוֹד לַיְלָה וַתִּתֵּן טֶרֶף לְבֵיתָהּ וְחֹק לְנַעֲרֹתֶיהָ: זָמְמָה שָׂדֶה וַתִּקָּחֵהוּ מִפְּרִי כַפֶּיהָ נָטְעָה כָּרֶם: חָגְרָה בְעוֹז מָתְנֶיהָ וַתְּאַמֵּץ זְרֹעוֹתֶיהָ: טָעֲמָה כִּי טוֹב סַחְרָהּ לֹא יִכְבֶּה בַלַּיְלָה נֵרָהּ: יָדֶיהָ שִׁלְּחָה בַכִּישׁוֹר וְכַפֶּיהָ תָּמְכוּ פָלֶךְ: כַּפָּהּ פָּרְשָׂה לֶעָנִי וְיָדֶיהָ שִׁלְּחָה לָאֶבְיוֹן: לֹא תִירָא לְבֵיתָהּ מִשָּׁלֶג כִּי כָל בֵּיתָהּ לָבֻשׁ שָׁנִים: מַרְבַדִּים עָשְׂתָה לָּהּ שֵׁשׁ וְאַרְגָּמָן לְבוּשָׁהּ: נוֹדָע בַּשְּׁעָרִים בַּעְלָהּ בְּשִׁבְתּוֹ עִם זִקְנֵי אָרֶץ: סָדִין עָשְׂתָה וַתִּמְכֹּר וַחֲגוֹר נָתְנָה לַכְּנַעֲנִי: עֹז וְהָדָר לְבוּשָׁהּ וַתִּשְׂחַק לְיוֹם אַחֲרוֹן: פִּיהָ פָּתְחָה בְחָכְמָה וְתוֹרַת חֶסֶד עַל לְשׁוֹנָהּ: צוֹפִיָּה הֲלִיכוֹת בֵּיתָהּ וְלֶחֶם עַצְלוּת לֹא תֹאכֵל: קָמוּ בָנֶיהָ וַיְאַשְּׁרוּהָ בַּעְלָהּ וַיְהַלְלָהּ: רַבּוֹת בָּנוֹת עָשׂוּ חָיִל וְאַתְּ עָלִית עַל כֻּלָּנָה: שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי אִשָּׁה יִרְאַת יְהֹוָה הִיא תִתְהַלָּל: תְּנוּ לָהּ מִפְּרִי יָדֶיהָ וִיהַלְלוּהָ בַשְּׁעָרִים מַעֲשֶׂיהָ:
חיזוק ליום השבת:
חמדת לבבי! מה ולמה לך להתבלבל?! באה שבת – באה מנוחה. תחקוק בדעתך, שאין לך רק שבת זו, ועל-כן ראה להיות בשמחה עצומה כל יום השבת, שתהילה לאל, אתה שומר שבת, ותתענג בערבות נועם זיו קדושת השבת-קודש; המקווה לכבוד שבת, אמירת "שיר השירים" מילה במילה בדבקות ובשמחה עצומה, שהוא תיקון ושבח נפלא, אמירת "הודו" בהתעוררות ובבכייה מתוך שמחה ומנחה בחיות. ואחר-כך קבלת שבת והריקוד שאחר התפילה בשמחה עצומה, ואחר-כך ראה אם תוכל להכניס איזה אורח, להאכילו ולהשקותו, ותבוא אל ביתך בשמחה עצומה ובפנים שוחקות, ותאמר "שבת שלום" לבני ביתך, ואמירת "שלום עליכם" וה"ריבון כל עולמים" בהתעוררות ובחיות ובדבקות, ולשיר "אשת חיל" בניגון רבנו ז"ל, ואחר-כך תעשה קידוש בחיות ובהתעוררות ובדבקות, שתהילה לאל, אתה מעיד אז, שהשם יתברך ברא את העולם בשישה ימים ובשביעי שבת, ותחיה את עצמך בזה עד מאוד מאוד, על עצם הזכות שזכו אותך, שתהיה עדות לבורא יתברך, ואחר-כך תיטול ידיך ותאכל סעודת שבת-קודש בשמחה עצומה, כי אכילת שבת כולו קודש, כולו אלוקות.
ותזמר הזמירות בנועם ובשמחה. וראה לשמור מאוד מאוד את הדיבור, לדבר רק דיבורי אמונה והשגחה פרטי פרטית, ותברך "ברכת-המזון", ואחר-כך אם תוכל ללמוד ולסיים את כל הזוהר הקדוש מפרשת השבוע – מה טוב ומה נעים! ותקרא קריאת שמע שעל המיטה, ולך לישון. והשם יתברך יזכה אותך לקום בחצות, וללמד עד זמן התפלה, ומקווה, ותפילת שחרית, וקריאת התורה, ותפילת מוסף, והקידוש, ולימוד "סיפורי-מעשיות", והריקודים, ואחר כך אכילת סעודה שניה של שבת-קודש, והזמירות וברכת-המזון בשמחה עצומה, ולך לישון קצת, כי שנה בשבת תענוג, ואחר-כך 'תיקון הכללי', ותהילים יום של שבת, והתבודדות, ולהמשיך בלימוד עד תפילת מנחה, ואחר-כך סעודה שלישית של שבת בזמירות ובדבקות בו יתברך, ובלימוד "לקוטי-מוהר"ן" בחיות ובהתעוררות וברכת-המזון ותפילת מעריב והבדלה ואחר-כך סעדת מלווה-מלכה. חמדת לבבי! היש עוד נועם וחיות וזיו ועונג ככל זה, שזכינו שמסר לנו השם יתברך יום קדוש ונורא כזה?! ועל-כן מה ולמה לך לחשב חשבונות, מה שיהיה אחר השבת?! בוודאי אם תתנהג כך, ימשיך לך השם יתברך שפע דקדושה, ותשלם את כל חובותיך, ותצא נקי מחובותיך – בין ברוחני ובין בגשמי, והשם יתברך יזכנו להטעימנו טעם שבת-קודש.
אשר בנחל חלק כ מכתב ב' תתקלד
