השנה לא נעזוב אותך נתן

האם יש לך עט?…  האם יש לך דף?… לא, אין לי – עניתי במבוכה – עכשיו  פורים ולא הבאתי עמי דבר… מוהרא"ש, בזריזות של מצווה, אלתר עבורי מייד פיסת נייר ועליה כתב בידו הקדושה את המילים הבאות: "זרע של קיימא" 

י"ב באדר תשע"ז, 10/03/2017 | 02:40 | דן כהן

על כוח ברכותיו של הצדיק מוהרא"ש ביום פורים, מספר האברך נתן
מיבנאל:

"שש שנים אשתי ואני היינו נשואים וטרם נפקדנו בזרע של קיימא.

שש שנים בהן התפללנו קיווינו וציפינו לחבוק בן.

שש שנות ציפייה, כמיהה ואכזבה.

עד שהחלטתי לנסוע לאמריקה ולחוג את חג הפורים במחיצתו של הצדיק, שהרי
ידוע בקרב אנ"ש שהברכות ביום קדוש זה מסורות בידיו של הצדיק, ומן הראוי –
אמרתי לעצמי – שאעשה את כל ההשתדלות על מנת לזכות בברכת זרע בר קיימא מהצדיק.

כשבוע ימים לפני החג התקשרתי למוהרא"ש וסיפרתי לו על רצוני להגיע
אליו ועל מטרת נסיעתי.

הצדיק הגיב בשמחה ואמר:

"נתן, בני היקר, השנה אנחנו לא נעזוב אותך!!!   

נתן אהובי !  השנה יהיו לך
ישועות !!!"

חדור שמחה ואמונה הגעתי לאמריקה לישיבתו של הצדיק. בחורי הישיבה היו
שקועים באותה עת בהכנות לקראת ימי הפורים הקדושים.

בליל פורים. לאחר קריאת המגילה  נערך בישיבה "טיש" כנהוג מדי שנה
בהשתתפותו של הצדיק, אולם אני התמהמתי והגעתי באיחור.

בכניסה לבניין פגשתי באחי שזרז אותי ודחק בי להיכנס,

"איפה אתה נתן? – שאל אחי 
"מוהרא"ש מחכה לך…"

הוא שאל אותי – "היכן נתן ?  מדוע לא הגיע?"

נכנסתי פנימה בהתרגשות  ופגשתי
בצדיק שקיבל את פניי בשמחה :

"נתן, השנה אנחנו לא נעזוב אותך…" והוסיף:

"האם יש לך עט?…  האם
יש לך דף?…"

"לא, אין לי"- עניתי במבוכה – "עכשיו  פורים ולא הבאתי עמי דבר…"

מוהרא"ש, בזריזות של מצווה, אלתר עבורי מייד פיסת נייר ועליה כתב
בידו הקדושה את המילים הבאות:

"זרע של קיימא "

ואח"כ הוסיף מספר טלפון.

את פיסת הנייר תחב בידי ואמר: "כשתחזור ארצה תיצור קשר באמצעות המספר
הזה. מדובר ברב שגר בירושלים ומתמחה בבעיות פוריות.  כל שיורה לך הרב לעשות- עשה !!!"

"בוודאי"- עניתי – "כל
מה שמוהרא"ש יאמר לי – אעשה…"

למחרת, בעיצומו של חג הפורים, התקשרתי לאשתי בזמן הסעודה וסיפרתי לה אודות
שיחתי עם הצדיק. באותו המעמד ביקשתי מהצדיק שיברך את אשתי והוא נענה ברצון רב.

מוהרא"ש ברך אותה והוסיף: "נתתי לבעלך את מס' הטלפון של הרב
מירושלים, אני מבקש שתצייתו אותי ותלכו אליו, וכל מה שיגיד לכם לעשות
תעשו…"

מייד עם שובי ארצה, קבענו להיפגש אצל הרב הירושלמי.

הרב פגש אותי עם זוגתי, שאל והתעניין במצבנו והיפנה אותנו אל גב' זילפה
שהורתה לנו לעשות מספר בדיקות. בהתאם לתוצאות הבדיקות היא הכינה לנו בקבוקונים ובהם
טיפות לחיזוק. טיפות אותן היינו אמורים לשתות בתאריכים מסוימים של החודש…

חיכינו לתאריך שבו היה עלינו להתחיל וליטול את הטיפות… אולם בטרם
הספקנו להתחיל את נטילת הטיפות גילינו להפתעתנו הגדולה שאשתי, ברוך ה', בהריון.

השמחה בביתנו הייתה עצומה. סוף סוף, לאחר שבע שנות ציפייה דרוכה, ביום
כ"ד באדר תשס"ז, נולדה בתנו הבכורה מלכה, שנקראה על שם אמו של
הצדיק…

והבקבוקונים? הם נותרו שלמים וסגורים בביתנו ומהווים עדות
אילמת לכך שפעלנו בדיוק כפי שהורה לנו הצדיק וצייתנו להנחיותיו של הרב מירושלים…

והישועה? היא הפתיעה
אותנו בדרך טבעית ללא התערבות רפואית כלל…

מאותה השנה ואילך,
זכיתי לנסוע עוד מספר פעמים לצדיק ביום פורים הקדוש כדי לקבל את ברכתו שנזכה גם
לבן, והצדיק היה מרעיף עלינו ברכות שנזכה לחבוק גם בן.

עברו מספר שנים וטרם  נפקדנו בשנית, אך  לא התייאשנו.

ידוע ידענו שברכותיו
של הצדיק לא היו לשווא, וחזקה עליהן שתתקיימנה במוקדם או במאוחר. ואכן הישועה שוב הגיעה
ובחסדי ה' בחודש אדר א' שנת תשע"ו זכינו להכניס את בננו בבריתו של אברהם
אבינו.

לצערנו הצדיק כבר נסתלק
מאתנו שנה קודם לכן אולם זכינו ששר התורה, הצדיק הגדול הרב חיים קנייבסקי
שליט"א שימש כסנדק לבננו, שנקרא שמו
בישראל אליעזר שלמה ע"ש הצדיק, אשר בזכותו זכינו לקיים מצוות
פריה ורבייה, ונולדו לנו בת וגם בן.

הפלא בכל סיפור
הישועה שלנו – שהצדיק היה מברך ועוטף את הישועה בדרכים טבעיות:

"תלך לרב פלוני …"

"תיקח טיפות מסוימות…"

אך
בוודאי אנחנו קטנים מלהבין גודלן ועוצמתן של ברכותיו ומה שפעל עבורנו בשמים.