"אשא עיני אל ההרים"
פעם אחת נכנס אחד מבני הנעורים הקטנים אל רביז"ל ושאל אותו: "רבי איך מתבודדים?" ולימד אותו רביז"ל לומר לפני השם יתברך: "רבונו של עולם רחם עלי וכו', כי הייתכן שיעברו כך ימי בזה העולם, וכי בשביל כך נוצרתי?" (חיי מוהר"ן סימן רלט'), אחר כך שמעו איך שרביז"ל בעצמו מתבודד עמו יתברך באותו נוסח שלימד את הקטן, כי אצל רביז"ל היה כל העניין של תפילה והתבודדות דבר יסודי, ובפירוש גילה שאי אפשר להיות איש כשר בלי התבודדות, ואמר, בוודאי יש אנשים כשרים, אבל בלי התבודדות הם נקראים אצלי "פלייטס" היינו מבוהלים ומבולבלים (שיחות הר"ן סימן רכח').
וכן סיפר על עצמו שלא הגיע למדרגתו, אלא על ידי שדיבר הרבה אל הקדוש ברוך הוא, בתמימות ובפשיטות, בלי שום חכמות כלל, אלא כמו "פראסטיק", היינו אדם פשוט, והירבה לדבר עמו יתברך, וכן סיפר אשר הרבה צדיקים גדולים לא זכו להגיע אל מדרגתם כי אם על ידי התבודדות, וככל שאדם עושה את עצמו יותר פשוט, ומתבודד אליו יתברך, מעלתו גדולה מאוד (חיי מוהר"ן סימן תקפז').
פעם אחת היה שוכב אחד מבני הנעורים הקטנים בחדרו של רביז"ל, וניגש אל רביז"ל כי כבר שכב על מיטתו, והתחיל לבכות לפניו, באשר שהוא רוצה להיות איש כשר, והתיישב רביז"ל על מיטתו, והתחיל לדבר איתו, והורה לו הדרך בזה, וגם ציווה עליו איזה לימודים שילמד, וגם ציוה עליו שיהיה ממארי דחושבנא, היינו שבכל לילה קודם שישכב על מיטתו יחשוב איך עבר עליו היום, אם למד והתפלל כראוי ביום זה, יודה להשם יתברך ויאמר לו: "שבח והודאה לשמך הגדול והקדוש על שזיכתני ללמוד ולהתפלל ביום העבר כרצונך קצת, ומתחנן אני לפניך השם אלוקי, שתעזרני ביום הבא למחר להוסיף בעבודתך בתורה ותפילה מרובה ביותר ובכוונה שלימה ביותר", ואם חס ושלום לא למד והתפלל כראוי ביום העבר, יתוודה ויתחנן לפניו יתברך ויאמר: "רבונו של עולם, ידעתי כי פשעתי ביום הזה, ולא עבדתיך כראוי לא בתורה ולא בתפילה וכו', ועתה מבקש ומתחנן אני לפניך וכו', שתמחל ותסלח לי על העבר של עבדתיך כראוי, ותעזרני למחר ביום הבא לעבוד עבודתך בתורה ובתפילה, בכוונה ובשלימות הראוי כרצונך", רואים מכל זה איך שרביז"ל דאג עוד לילדים קטנים שירגילו את עצמם מגיל קטנות לדבר אליו יתברך, כי זה יסוד ביהדות, תמיד להיות רגיל לדבר אל הקדוש ברוך הוא, בשפת האם שלו, שזה נקרא התבודדות, שיהיה רגיל לשיח ולספר את כל אשר עם לבבו אליו יתברך.
מי שבא לבקר פעם בתלמוד תורה של חסידי ברסלב ביבנאל, יתפעל ממה שהוא רואה, הנה מלמד בכיתה ג' מוציא את הילדים להתאוורר על ההר, ומלמד אותם איך להתבודד אל הקדוש ברוך הוא, ולקיים בתמימות ובפשיטות (תהילים קכא'): "אשא עיני אל ההרים", ודרשו על זה חכמינו הקדושים (אגדת בראשית פרק לו'): לפי שישראל משתעבדים במלכיות, הם אומרים ריבון כל העולמים עד מתי משתעבדים בנו", שזה עיקר שלימות התפילה והבקשה שצריכים לבקש תמיד את הקדוש ברוך הוא, שנזכה כבר לצאת מהגלות המר הזה, שנתהוה מחמת שנאת חינם וגזענות ארורה, ואין עצה אחרת אלא תפילה, כי אי אפשר להינצל מהסטרא אחרא והקליפות המעיקים והמציקים את האדם, אלא על ידי תפילה, וחכמינו הקדושים אמרו (מדרש תהילים קיח' סימן ט'):"אשא עיני אל ההרים" מדבר בדוד, בשעה שירד לגוליית הניחוהו אחיו וכל ישראל, באותה שעה נשא דוד עיניו למרום ואמר "שיר למעלות אשא עיני אל ההרים", דוד המלך הלך ללחום עם גוליית, שרצה לעקור מעם ישראל את האמונה הקדושה, כמובא בדברי רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ד'): שגוליית היה מצח הנחש, ורצה להראות שהכל טבע ומקרה ומזל, ודוד המלך הכניע אותו, והראה לכולם שהכל תלוי רק ברצונו יתברך, כי הוא יתברך מנהיג את עולמו בחסד וברחמים, בצדק ובמשפט, וכשאדם צריך איזו ישועה, אין עיצה אחרת אלא לברוח אליו יתברך, ולצעוק "אשא עיני אל ההרים מאין יבוא עזרי", עד שבת קול ירדה אליו, ואמרה : "עזרי מעם הוי"ה עושה שמים וארץ.
וכשמחנכים ילדים בגיל צעיר שידעו שאין להם רק את הקדוש ברוך הוא, ורק אליו צריכים לפנות בעת צרה, כי רק הוא יתברך יכול לעזור, זה נקרא חינוך נפלא, וזה מה שרצה רביז"ל שנחנך את ילדינו עוד בגיל צעיר, לקיים "אשא עיני אל ההרים", בתמימות ובפשיטות גמורה, כי אין עצה אחרת לעבור את זה העולם, אלא על ידי תפילה שנובעת מאמונה טהורה, וזו הייתה דרכו של דוד המלך כל ימי חייו כמובא (זוהר לך לך פז.): "אשא עיני אל ההרים", בגיל דכל יומי דדוד הוה משתדל לסלקא דרגיה, להתעטרה לעילא, ולקשרא תמן בקישורא שלים כדקא יאות.
אשרי הדור שיש בני הנעורים כאלו שעוד מגיל קטנותם מרגילים אותם לדבר אליו יתברך.
