כשרווק מגיע לגיל 49, וכל חייו רצה כבר להתחתן, הוא מבין ללא ספק שהוא זקוק לנס על מנת למצוא בת זוג • הצדיק מיבנאל הבטיח ישועה למשתתפים בהוצאות בית התבשיל ביבנאל, שאול התחייב לתרום ונושע מיידית • אלא שפה לא הסתיים הסיפור כ"ז טבת תשע"ד, 30/12/2013 |
||||
|
|
||||
|
כבוד קדושת מוהרא"ש שליט"א הקים ביבנאל לפני מספר שנים בית תבשיל המגיש מדי יום לנזקקים ולכל המעוניין מאות מנות אוכל בחינם. המקום נקרא 'אהל אברהם', וכשמו כן הוא – אהל גדול של הכנסת אורחים כמו בזמנו של אברהם אבינו. את בית התבשיל מפעיל ומממן הצדיק מיבנאל בעצמו, בתחילה ללא כל עזרה כספית, ובהמשך בעזרתם של תורמים שונים שזוכים לקחת חלק במצווה הגדולה. הצדיק נוהג לומר שאין צדקה גדולה יותר מלתת אוכל לרעבים, ופעמים רבות אף הבטיח ישועות לתורמים עבור בית התבשיל. הסיפור שלפנינו, הוא סיפור אחד מני רבים, המעיד על כוחה של תרומה לבית התבשיל ביבנאל לפעול ישועות גדולות – אפילו במקרים הנראים אבודים… שאול חיפש במשך שנים רבות בת-זוג איתה יוכל להתחתן ולבנות את ביתו. מה הוא לא עשה כדי לזכות ולהיכנס תחת החופה – סגולות למיניהם, ברכות מרבנים, טלפונים ופגישות עם שדכנים ושדכניות ושאר נסיונות, ובינתיים – השנים חולפות, שערו מלבין, ואשה אין. שאול התבגר, והגיע כבר לגיל 49… כל חבריו אחזו בשלב החתונות לילדיהם, ואילו הוא עדיין רווק. באחד הימים פגש אותו בעיר אשדוד אחד מידידיו הנמנה על חסידי ברסלב, וסיפר לו על הבטחתו של מוהרא"ש – מי שיתרום לבית התבשיל 'אהל אברהם' יראה ישועה. "הרי עד עכשיו עשית כל כך הרבה השתדלויות, רצת לשדכניות, שילמת כסף מראש לאנשים שיציעו לך הצעות שידוך. בוא עשה עוד השתדלות קטנה – תן סכום מסוים לבית התבשיל ביבנאל ותראה ישועה בזכות ברכת הצדיק". שאול התחייב באותה השיחה שלמרות מצבו הכלכלי הקשה, יתרום חמשת אלפים שקלים עבור אוכל לאנשים וילדים רעבים, שיוגש בבית התבשיל 'אהל אברהם' ביבנאל. שעתיים לאחר מכן… הוא קיבל טלפון משדכנית שהציעה לו עוד הצעת שידוך. שאול יצא לפגישה, בדק, ושוב נפגש. פגישה רדפה פגישה, עד שלבסוף החליטו הוא והמשודכת שלו להתארס ולהקים בית נאמן בישראל. ואכן, השניים הקימו את ביתם על אדני התורה והאמונה, אך לא עבר זמן רב והזוג הטרי החל לחוות קשיים בשלום בית ובפרנסה. בצר לו פנה שאול לידידו הברסלבי וסיפר לו על קשייו: "ראה ידידי, התחתנתי תודה לאל, אך שים לב אילו קשיים יש לי בלי סוף בשלום בית ובפרנסה. מה עושים?". "תגיד, קיימת את הבטחתך ושילמת את הסכום שהתחייבת לבית התבשיל?", שאל החסיד. החתן המבוגר הבין מיד מאיפה נובעות הבעיות. הוא נזכר שהוא אכן התחייב לתרום, אך עדיין לא שילם את חובו. למחרת הוא פרס לתשלומים את סכום הצדקה שיועד לנזקקים, זאת למרות מצבו הדחוק בפרנסה, ואז החל לראות כיצד השלום חוזר לביתו ואיתו יחד הגיע גם השפע הכלכלי. |
||||
