התמדה בספרים הקדושים:
מכתבך היקר קבלתי בשמחה, ושמחתי מאד, שתהלה לאל, אתה עוסק בספרי רבנו ז"ל בהתמדה, חזק ואמץ והפך בהם דכולא בהם, ולעולם אל יחסר לך יום בלי "לקוטי-מוהר"ן", "לקוטי-הלכות" ו"לקוטי-תפלות", שזה העקר, ומה ששאלת אודות פרשת השבוע, בודאי אם תזכה לסים בכל שבוע חמש עם פרוש רש"י ז"ל ומדרש רבה ותנחומא, הזהר והשאלתות, ועוד הרבה מדרשי רבותינו הקדושים, זכרונם לברכה, וספרי גדולי הצדיקים האמתיים, תלמידי הבעל-שם-טוב, מה טוב ומה נעים, יהי חלקי עמך.
סגולה אמיתית להתמדה בתורה:
והתמד מאוד מאוד בלימוד התורה הקדושה בכל יום, והעיקר לשמור מאוד לבלי לדבר על שום בריה שבעולם, וזו סגלה אמתית להתמדה בתורה הקדושה (עין שיחות הר"ן, סימז צא), וזה היה המעשה בערב ראש השנה האחרון, שבא איש אחד אל רבנו ז"ל, וביקש ממנו עצה להתמדה בלימוד התורה הקדושה, ואז אמר לו רבנו ז"ל העצה הזו (בחיי מוהר"ן, דף לד, עין שם), ועל כולם להיות תמיד בשמחה, ולרקד בכל יום חק ולא יעבר, שזה עיקר גדול בעבודת השם יתברך – להיות תמיד בשמחה, ועל-ידי שמחה זוכים לישוב הדעת אמתי, לחשב על מה אתינא להאי עלמא (עין ליקוטי מוהר"ן חלק א', סימן ה, עין שם)
אשר בנחל חלק א' מכתב צב
עם תפילה לא יפול מלימוד התורה בהתמדה:
ואפילו אם עוסק בתורה, עדין אינו בטוח שיישאר קיים על עומדו, כי מי יודע מה יעבור עליו, כמו שראינו כמה וכמה בני-אדם שעסקו בתורה בהתמדה גדולה כמה שנים, ואחר-כך נפלו מאד ונתרחקו מן התורה לגמרי, ובפרט שיש שנפלו לעברות גדולות ממש, רחמנא לצלן, והם משוקעים ביון מצולה ובטיט היון, והם מצפים ומתגעגעים לצאת מטינופם ולכלוכם, אך אין מי שיושיעם ויוציאם, ובפרטיות בעתים הללו, אחרי שעוזבים את הישיבה, ונכנסים במשא ומתן ומסחר, נשטפים במים הזדונים דהאי עלמא שפלות, ופורקים עול התורה, חס ושלום לגמרי, אך כשזוכה האדם לאחוז עצמו בתפלה, אז זוכה להישאר קים על עמדו תמיד אפילו אם יהיה איך שיהיה, תמיד יברח אליו יתברך, ויספר לפניו כל לבו וכל מה שעובר עליו ברוחניות ובגשמיות, ועל-ידי-זה תמיד יחזר אליו יתברך, כי כשאינו זוכה, כי אם לתורה לבד, אף-על-פי שהוא טוב מאד וזה עיקר התכלית, כי הם חיינו וארך ימינו, אף-על-פי-כן אחר-כך כשנופל מהתורה, אין לו במה להחיות את עצמו, אבל כשזוכה לתפילה, יש לו תקווה לעולם אפילו יעבר עליו מה שיעבר, חס ושלום, כי לפעמים נופל האדם לירידה עמוקה שאין שם שום מעמד דקדושה, ובפרט בדורות אלו, שרבים רבים מישראל נפלו מאוד מאוד, עד שהם בעיניהם לאחר יאוש לגמרי, ועליהם התנבא דוד המלך עליו השלום: "טבעתי ביון מצולה ואין מעמד באתי במעמקי מים ושבלת שטפתני" (תהלים סט, ג),
כי על הגלות הזו נאמר (איכה א, ט): "ותרד פלאים אין מנחם לה", וגודל הרחמנות שיש על אנשים כאלו שטובעים ביון מצולה ואין מעמד – אין לשער, המקום ברוך הוא ירחם עליהם, ובמה אפשר להחיות את עצמו ולהשאר על עומדו בנפילה וירידה כזו, רחמנא לצלן, מאחר שאין שם שום מעמד בפרטיות בעתים הללו על-ידי פגם הברית – הוצאת זרע לבטלה רחמנא ליצלן מטמאת ניאוף שיש בעולם ונכשלים בראיות אסורות וכו', העין רואה והלב חומד וכו' (עין טור אורח חיים, סימן א'), ועל-ידי-זה נתרחקים מכל הקדושות, ושוקעים וטובעים בכל יום ויום במה ששוקעים וטובעים, רחמנא לצלן, על-כן העיקר הוא תפילה וצעקה ואנחה להשם יתברך, כמו שאמר דוד המלך עליו השלום אחרי שהאריך בגדל צרות הנפש שיש על כל אחד מישראל לפי ענינו: "טבעתי ביון מצולה ואין מעמד" וגו', "יגעתי בקראי" וגו', "רבו משערות ראשי שונאי חינם" וגו',
אחר-כך אמר: "ואני תפלתי לך ה' עת רצון" וגו', שאני אחזיק עצמי לעולם בתפלה ובתחנונים להשם יתברך, אולי ירחם, כי תפלה היא בחינת מעמד ומקום, אפלו ביון מצולה שאין שם שום מעמד, כי התפלה נקראת עמידה, כמו שאמרו חכמינו ז"ל (ברכות י:): אין עמידה אלא תפלה, כי תפלה היא עיקר המעמד והמקים את האדם, כי על-ידי תפלה יכולים להתקרב תמיד להשם יתברך אפילו אם הוא כמו שהוא, כי אף-על-פי שהוא רחוק מכל הקדושות ומכל התורה, ואינו יכול להחיות את עצמו בשום דבר אף-על-פי-כן אם יתלה עיניו למרום ויתפלל להשם יתברך ממקום שהוא, עדין יש לו תקווה גדולה.
אשר בנחל חלק ה מכתב תקצח
טוב לאדם שיהיה בעולם הזה בכל מקומות התורה הקדושה:
מכתבך קבלתי, ובאתי להודיעך שקבלתי הספרים ששלחת לי, ותשואות חן לך, כן יעזרנו השם יתברך לעסוק בהם, כאשר אמר רבנו ז"ל (שיחות-הר"ן, סימן כח): טוב לאדם שיהיה בעולם הזה בכל מקומות התורה הקדושה, דהיינו בכל הספרים שבעולם וכו', עין שם; ותדע שלעתיד מזכירים לאדם מה שלמד בזה העולם וכו', והעיקר להיזהר מאוד מספרי חקירה, שהם "מורה נבוכים" ו"כוזרי" ובדומה, שמבלבלים את המוח מאוד בספקות, בקשיות ובשטויות, ודברתי עם הרבה אנשים שלמדו הספרים הנ"ל, ואמרו לי, שהלוואי לא היו יודעים מהם, כי נסתבבו בדעתם קשיות ובלבולים הרבה וכו', אשרינו ואשרי חלקנו שנפלנו בגורלו של רבנו ז"ל, שהזהיר מאוד את האיש הישראלי להתרחק מכל מיני ספרי חקירות ואפיקורסות, טוב להודות להשם יתברך על כל הנהגה והנהגה שהורה לנו רבנו ז"ל, בפרט בדבר כזה, אשר עקר היהדות תלוי בזה, והבן.
אשר בנחל חלק א מכתב יא
