א. בשבוע זה שוב יש לנו 2 פרשות מחוברות, פרשת אחרי מות מתחילה עם סדר יום הכיפורים וממשיכה בכמה מצוות עיקריות בתורה בעיקר דיני עריות, ופרשת קדושים מלאה כולה במצוות, 51 מצוות יש בה.
ב. אם נקרא את פרשת קדושים נגלה כי חלק גדול מאוד מהמצוות בפרשה עוסקות במצוות שבין אדם לחברו, התורה הקדושה מצווה אותנו "ואהבת לרעך כמוך" "לא תשנא את אחיך בלבבך" "לא תקום ולא תיטור" "לא תעשו עוול…" ועוד ועוד.
ג. רבים מאיתנו מדקדקים מאוד במצוות, נטילת ידיים בהידור, אכילה של דברים מההכשרים המהודרים ביותר, שמירת שבת עם כל החומרות, חג הפסח וההקפדות הרבות, אולם כשמגיע לאדם אחר המצב משתנה, פתאום מרגישים נוח לדבר עליו, לדון לכף חוב, לשנוא (לשם מצווה כמובן), מתירים לעצמם בדיני ממונות על פי מה שנראה להם, וכבר אמרו חז"ל "אדם קרוב אצל עצמו" "ואין אדם רואה חובה לעצמו", ולכן תמיד הפסיקה שלנו בדיני ממונות תהיה לטובת עצמינו.
ד. מעשה היה ברבי משה גלאנטי מגדולי העיר צפת, שהגיע אל רבי יצחק לוריא אשכנזי הלא הוא האר"י הקדוש וביקש ממנו שיאמר לו כל מה שרואה עליו ומה עבר בימי חייו והאם צריך לעשות תשובה על משהו, הסתכל האר"י הקדוש במצחו ואמר כי רואה שם עוון גזל.
ה. שמע הגאון רבי משה את הדבר והצטער מאוד, איך אדם מדקדק במצוות כמוהו, שהיה גם דיין בבית הדין נכשל ח"ו בעוון חמור כזה, מיהר לביתו ולבש שק ואפר, וציווה לשמשו להזמין אליו כל מי שעסק אצלו במלאכה מאז ומתמיד, מיהר השמש לעשות כרצון הצדיק ואסף אליו את כל בעלי המלאכה.
ו. שאל רבי משה גלאנטי את האנשים, האם הוא חייב למי מהם כסף עבור עבודתם ואם כן שיעשו חשבון ויגידו לו כי הוא רוצה לשלם הכל, האנשים כולם הסתכלו בתימהון אחד אל השני והשיבו כי ח"ו אין שום חוב לרב, ואדרבה הם תמיד ראו ברכה גדולה בכסף שקיבלו מרבי משה עבור עבודתם, ומעולם לא בדקו אחרי מה שמשלם להם.
אך הצדיק בשלו, התעקש מאוד שדווקא בגלל שהם סומכים עליו יתכן שהוא שילם פחות ממה שהם רצו, ולהם לא היה נעים להגיד לרב שטעה, לכן הניח לפניהם שקית מלאה מטבעות ואמר מי שחושב שמגיע לו משהו יקח כמה שרוצה מכאן.
כעבור דקות אחדות ניגשה אשה אחת אל השקית ולקחה 2 פרוטות מתוכה, מיד הפציר בה רבי משה שתקח יותר אך היא לא רצתה יותר, והאנשים התפזרו לביתם.
ז. מיהר רבי משה גלאנטי לחזור אל האר"י הקדוש, ומיד אמר לו האר"י כי נמחק ממצחו רושם אותו עוון שהיה שם, ושאל אותו רבי משה מה היה העוון, השיב האריז"ל שאותה אשה טווה חוטים, אך היא מיומנת מאוד ויודעת לעשות טוויה מאוד עדינה, לכן כאשר עשתה מלאכה עם עוד בעלי מקצוע שטוו חוטים עבור רבי משה גלאנטי, והוא שילם לה שכר כמו כולם, הרגישה האישה שבגלל במקצועיות שלה מגיע לה יותר, אך לא העיזה להגיד זאת, וזה היה אותו רושם קטן של גזל, וכעת לקחה את 2 הפרוטות שלדעתה מגיע לה יותר ובזה נמחק העוון ממצחו.
ח. מסיפור זה אנחנו לומדים שמדקדקים בשמים אפילו על נדנוד קטן של גזל, ואמרו חז"ל "סאה מלאה עוונות – גזל מקטרג בראש", לכן צריך להשתדל מאוד להיזהר בעניין זה, ובכל מצב של דין ודברים עם אחרים לגבי ממון לשאול דעת תורה מה ההלכה בעניין ולא להחליט לבד שמגיע לנו, וכך נזכה להינצל מעוון הגזל, ומן השמים ימחלו לנו על כל שאר העוונות שבין אדם למקום.
