וזה גם סוד אותיות ח"ן, וכמבואר בדברי רבנו ז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן א'), שח' היא החוכמה והשכל שבכל דבר, ונ' היא המלכות והאמונה, וצריכים לבקש ולמצוא את השכל שיש בכל דבר, ולקשר כל דבר אל האמונה הקדושה, ועל ידי זה זוכה אדם לח"ן, רק שלפעמים האות נו"ן היא עדיין כפופה, כאשר אין האמונה עדיין בשלמות הרצויה, ולכן צריכים להפוך אותה אל האות הנון הפשוטה, שהיא גילוי נו"ן (חמישים) שערי בינה, ואז נתהפך מתיבת קינו"ת, הכתובה עם האות נו"ן, כפופה, אל תיבת תיקו"ן הכתובה עם האות נון פשוטה (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן רמז).
נמצא שכל זה מרומז בדרך נפלא בתיבת ואתחנן, שמתחלת עם אות ו', שהיא צורת המקל הקדוש, שמכה את היצר הרע והסטרא אחרא, ומגרש את הרוח שטות מן האדם (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן א') כי על ידי הו', המרמזת על ששה סדרי משנה, מכים את היצר הרע שרוצה לעשות את האדם משוגע ממש, וזוכה להגיע אל החכמה והשכל שיש בכל דבר, עד שממשיך על עצמו ח"ן עילאה, ולכן ואתחנן מתחלת עם האות ו' שהיא המקל הקדוש שמגרש הרע מן האדם.
ואחר כך מגיע אל א-ת, היינו למצוא אלוקותו יתברך בתוך כל האותיות מא' עד ת', עד שגם מה שנראה כמתנגד, והפך מן הקדושה, כמו ארבע מאות איש של עשיו הרשע, גם בזה מוצא אלופו של עולם, ואז ממשיך על עצמו חן עילאה, שהן אותיות אחרונות של ואתחנן, חנ"ן, עד שגם מהפך הנו"ן כפופה אל נו"ן פשוטה, שהוא עיקר הנחמה מכל הצרות, כי מהפך מקינו"ת לתיקו"ן.
ועל כן פרשת ואתחנן תמיד קורין בשבת נחמו, לרמז שעל ידי התפילות אזכה להגיע לארץ ישראל, ולזכות למידת אריכת אפיים, מבטלים את הקינות, שמקוננים על חורבן בית המקדש, וזוכים להמשיך על עצמו קדושת ארץ ישראל, שעל ידי זה יהיה עיקר הנחמה והתיקון.
