וכן מקונן ירמיה הנביא (איכה ד, א): איכה יועם זהב ישנא הכתם הטוב תשתפכנה אבני קודש בראש כל חוצות, שזה סובב והולך על נשמות ישראל הצעירים, שמתרחקים מדרכי היהדות, רחמנא ליצלן, כי אין אמונת חכמים, ואין ההורים מצייתים למנהיגים אמיתיים המדריכים את הנוער בדרך הישר, ומעוררים שיתחתנו בגיל צעיר, כדי שילמדו תורה בטהרה, וכמו שאמרו חכמינו הקדושים (יומא עב:): 'הלומד תורה בטהרה, נושא אשה ואחר כך לומד תורה', ואם אין אמונת חכמים, אזי סובלים נשמות ישראל הצעירים, ונשלכים בראש כל חוצות, ואין מרחם עליהם, רחמנא ליצלן, שזוהי עבודת המנהיג האמיתי, לרחם על נשמות ישראל, וכמו שכתוב (ישעיה מט, י): "כי מרחמם ינהגם" (ליקוטי מוהר"ן, חלק ב' סימן ז'), ורק על ידי אמונת חכמים, יש תקווה טובה לכל נשמות ישראל למצוא דרך הישר, ולחזור ולהכנס אל תוך האמונה הקדושה.
והנה גילוי זה של קישור רוחניות בגשמיות, היה מתגלה בתוך בית המקדש, בתוך קודשי הקודשים ממש, כי שם היו הכרובים, כאנפי רביא – כפני תינוקות, זכר ונקבה, וכשהיו ישראל עושים רצונו של מקום היו הכרובים מעורים זה בזה, וכמו שאמרו חכמינו הקדושים (יומא נד.): 'בשעה שהיו ישראל עולין לרגל, מגללין להם את הפרוכת, ומראין להם את הכרובים שהיו מעורים זה בזה, ואומרים להן, ראו חיבתכם לפני המקום, כחיבת זכר ונקבה' וכמו שכתוב (מלכים-א ז, לו): "כמער איש ולויות", ונתגלה בצורה כזו דיקא, להראות עוצם קדושתם של ישראל, שמתחתנים בגיל צעיר, כדוגמת הכרובים, שפני תינוקות להם, וגרים ביחד באהבה אחוה שלום ורעות.
ואפילו בזמן החורבן, כשנכנסו האויבים לפנים, מצאו הכרובים מעורים זה בזה, וכמו שאמרו חכמינו הקדושים (יומא נד:): 'בשעה שנכנסו נכרים להיכל, ראו כרובים המעורין זה בזה, הוציאון לשוק ואמרו, ראו ישראל הללו, שברכתן ברכה וקללתן קללה, יעסקו בדברים הללו? מיד הזילום שנאמר (איכה א, ח): "כל מכבדיה הזילוה כי ראו ערוותה"'. כי הגויים הרשעים, מעוצם טומאתם, עשו מזה שחוק וליצנות, רחמנא ליצלן, אבל הם לא הבינו, שזהו כל עיקר מעלתם וקדושתם של ישראל, שיש להם הכח לקשר רוחניות וגשמיות ביחד, ואצלם זהו עיקר הקדושה, להתחתן בגיל צעיר, ולהנהיג בית בשלום ואהבה נפלאה, וללמוד תורה בקדושה ובטהרה, ודיקא על הארון והלוחות סככו הכרובים בכנפיהם, לגלות סוד זה, שעיקר לימוד התורה בקדושה ובטהרה נעשה, על ידי שמתחתנים בגיל צעיר, ומתנהגים כמו הכרובים הקדושים, באהבה ובחיבה, בלי פירוד בניהם כלל.
אבל האויבים, שהם שלוחי הסמ"ך מ"ם והסטרא אחרא, עושים ליצנות מזה, ורוצים להפריע את קדושת ישראל, חס ושלום, אבל הקדוש ברוך הוא הראה להם גם בעת החורבן, שהכרובים היו מעורין זה לזה, ואף פעם לא יכולו לבטל את הקדושה הזאת מעם ישראל, כי אפילו אם יצטרכו ללכת בגלות, חס ושלום, תמיד יהיו ביניהם צדיקים קדושים, המלמדים לימודי החיים, ומגלים משפטי הנהגות ישרות, איך לקשר רוחניות וגשמיות ביחד, והם ילמדו דעת את העם להשיא את בניהם בצעירותם קודם שיגיעו לפרקם למען יהיו שמורים מן החטא, ולהנהיג בית בשלום ואהבה נפלאה, ועל ידי זה תשרה אצלם השכינה, כמו ששרתה בבית המקדש.