וסיפר מוהרא"ש ז"ל, שהמגיד הנודע, הגאון החסיד רבי יעקב גלינסקי זצ"ל, סיפר, שפעם בא איזה פרופסור מאוניברסיטה שבחיפה לבני ברק, לראות ישיבה של בחורים חרדיים, ולהתבונן בהתנהגותם, וראה שהם יושבים שעות על גבי שעות על כסאות וספסלים בבית המדרש, ליד סטנדרים, ולומדים תורה, עד שיש מתמידים שיושבים כך בערך שלוש עשרה שעות ביממה, ותמה על זה מאוד, ושאל את רבי יעקב: "איך לא נשבר ולא כואב הגב שלהם אחר ישיבות ארוכות כאלו על יד הסטנדרים"?
ענה ואמר לו רבי יעקב בחריפותו: "הנה פעם נסעתי כמה שעות ברכבת מהעיר חדרה עד באר שבע, ובדיוק ישב ממולי אדם שהיה לועס וחוזר לועס איזה דבר מאכל כל זמן הנסיעה, כמה שעות רצופות ממש, ותמהתי לעצמי, איך לא כואבת לו הלסת מרב לעיסה? אבל אחר כך הבנתי למה לא כואב לו, שהרי מרגיש טעם טוב מאוד באכילתו, ולכן אינו מרגיש שום כאב כלל, כן הוא עם הבחורים אלו, שמרגישים טעם כל כך טוב ומעולה בלימודם, עד שאין מרגישים שום כאב בגב כלל…
וגם סיפר המגיד, הרב רבי יעקב זצ"ל, שבצעירותו למד בישיבה יחד עם הגאון הקדוש רבי יעקב ישראל קנייבסקי זצ"ל – הסטייפלר זי"ע, ופעם רץ ובא אליו בשמחה עצומה ואמר לו: ר' יעקב! תדע שברכת התורה שמברכים כל בוקר על לימוד התורה, אינה רק ברכת המצוות, אלא היא גם ברכת הנהנין על גודל התענוג וההנאה שיש מלימוד התורה'… שהרי תלמידי חכמים אמיתיים נהנים ממש מדברי תורה, ושמחת התורה עולה אצלם על כל השמחות, ומי שלומד תורה יש לו הכל, ולא חסר לו שום דבר כלל.
וכדאי לעיין בדברי הב"ח (אורח חיים סימן מז), דיבורים מלהיבים לגודל מעלת עסק התורה וזה לשונו שם: 'כוונתו יתברך מעולם הייתה שנהיה עוסקים בתורה כדי שתתעצם נשמתנו בעצמות ורוחניות וקדושת מקור מוצא התורה וכו', כדי שתתדבק נשמתנו וגופינו ברמ"ח איברים ושס"ה גידין, ברמ"ח מצוות עשה, ושס"ה לא תעשה שבתורה, ואם היו עוסקים בתורה על כוונה הזאת, היו המה מרכבה והיכל לשכינתו יתברך, שהייתה השכינה ממש בקרבם, כי היכל ה' המה, ובקרבם ממש היתה השכינה קובעת דירתה, והארץ כולה היתה מאירה מכבודו" וכו', עיין שם היטב בדבריו הקדושים, כי התורה היא משכן השכינה בארץ, ומי שדבוק בתורה, לא חסר לו כלום.
דברות קודש מכ"ק מוהרא"ש זי"ע בסעודת רעוא דרעוין פרשת כי תבוא ה'תשע"ג