סעודת ליל שבת קודש פרשת תולדות ה'תשס"ד
רביז"ל אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן קעג'): על ידי הכתב יכול הצדיק להכיר את הנפש ופנימיות הנפש של הכותב, והאמונה ושורש האמונה שלו, כי הנפש והאמונה הם בחינה אחת, כמו שכתוב (ישעיה כ"ו): "נפשי אוויתיך בלילה", וכתיב (תהילים צ"ב): "ואמונתך בלילות", ועל ידי הכתב אפשר להכיר הנפש ופנימיות הנפש, שהוא בחינת פנימיות האמונה, וזה שאמרו חכמינו הקדושים (שבת קה.) א'נ'כ'י ראשי תבות א'נא נ'פשי כ'תבית י'הבית, היינו שהכותב נותן נפשו בתוך הכתב, ולכן בכל כתב שאחד כותב ומכניס את נפשו ופנימיות נפשו בכתב, וזכי הראות יכולים להכיר את הנפש ופנימיות הנפש של האדם בתוך הכתב.
וזה שהתורה הקדושה מתחלת את עשרת הדיברות, אשר בהם כלולים כל התרי"ג מצוות, וכמאמרם ז"ל (במדבר רבא פרשה יח' סימן כ"א) הלוחות היו בהן תרי"ג מצוות כנגד אותיות מן 'אנכי' עד 'אשר לרעך' לא פחות ולא יותר, וכולן נתנו למשה בסיני שבהם חוקים ומשפטים תורה ומשנה תלמוד ואגדה, בתיבת א'נ'כ'י, היינו כביכול הקדוש ברוך הוא הכניס את עצמו בתוך התרי"ג מצוות, שהוא א'נא נ'פשי כ'תבית י'הבית, וזה שאמרה רבקה (בראשית כה'): "ותאמר אם כן למה זה אנכי, ותלך לדרוש את הוי"ה, ויאמר הוי"ה לה שני גוים בבטנך ושני לאומים ממעיך יפרדו" וגו', ופירש רש"י: אלו אנטונינוס ורבי. ויש לבאר מה הלשון: "למה זה אנכי", היה צריך לומר "ויתרוצצו הבנים בקרבה ותלך לדרוש את הוי"ה", אלא מצינו כשבא אליעזר למצוא זיווג לרבקה, כתיב (בראשית כד'): "וכל טוב אדוניו בידו", ופירש רש"י: שטר מתנה כתב ליצחק על כל אשר לו. ומובא אשר "וכל טוב אדוניו בידו" עולה כמספר ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן, ובמכוון ממש, שאת הכתב הזה הביא אל רבקה, שממנה יצא כלל ישראל, וכיוון ששמעה שישנם שני גויים בבטנה, ושני לאומים במעיה, ולכן אמרה : "למה זה אנכי", הרי רציתי שיצא ממני רק זרע קודש, נשמות ישראל, ולא בני עשיו, ולכן אמר לה שם ושמו יתברך, אל תדאגי כי שני גויים בבטנך, ושני לאומים ממעיך ייפרדו, שזה נשמות ישראל יוצאים מיעקב, הגרים שיתגיירו יוצאים מעשיו, כי מבני ישמעאל לא יוצאים מעולם גרים.
ולכן אמר רש"י הקדוש: אלו אנטונינוס ורבי, ולכאורה מה שבח הוא זה? אלא ידוע שרבי שהוא רבי יהודה הנשיא, ניצוץ של יעקב אבינו, וזה נ'ש'יא ראשי תבות נ'יצוץ ש'ל י'עקב 'אבינו, ואנטונינוס, הוא הטוב שבעשיו והתגייר, נמצא שבישר לה שלא תדאג אלא מתוכה יצאו כלל נשמות ישראל וכן גם הגרים, ולכן אין לך מה להתרעם ולשאול "למה זה אנכי", כי אדרבה מתוכה שהוא א'נ'כ'י', כבר חקוק כל נשמות ישראל והגרים, וזה שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן י"ז) על הפסוק (אסתר ו'): "וימצא כתוב אשר הגיד מרדכי", כי על ידי שהצדיק מדבר דיבורי אמונה, הדיבורים האלו הולכים למרחוק עד שנכתב ונחקקים בתוך ספריהם, ועל ידי זה מוצאים היפך אמונתם ומתגיירים, ולכן ניחם אותה שם שלא תדאג, כי ממנה יצאו כלל נשמות ישראל וכן נשמות הגרים, והבן למעשה.
סעודה שלישית
אנחנו מוצאים היום אנשים שמסתובבים ממורמרים מרוב צרותיהם שעוברים עליהם מרירות קשה ועונשים קשים עד מאוד, ומר להם החיים ואין להם מי שיחזיק אותם, ומחפשים אדם שידבר עמהם על כל פנים ישמע את מה שמעיק עליהם וזה כבר יועיל להם, אך לצערנו הרב גם את זה אין להם, כי כל אחד הולך לדרכו, ולא איכפת לו מהזולת, ולכן אין מצווה יותר גדולה מזו מלחזק ולעודד ולשמח נשמות שבורות, כי הם הכלים של הקדוש ברוך הוא, וכמאמרם ז"ל (פסיקתא דרב כהנא פרק כד' סימן ה') אמר רבי אלכסנדרי ההדיוט אם משתמש בכלי שבור גנאי הוא לו, אבל הקדוש ברוך הוא אינו כן, כל שימושו כלים שבורים, כמו שכתוב (תהילים לד'): "קרוב הוי"ה לשבורי לב", וכתיב (שם קמז'): "הרופא לשבורי לב", וכתיב (שם נא'): "לב נשבר ונדכה אלהים לא תבזה".
ולכן אשרי מי שמחזק נשברי לב, ועוזרם במה שרק יכול, ובזה יובן "ואלה תולדות יצחק בן אברהם אברהם הוליד את יצחק": והוא על פי דברי רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן עט'): יצחק אותיות ק"ץ ח"י מרמז על הזמן כמו "מקץ שנתיים ימים", שהוא אריכת הזמן, אברהם אצלו מתאחד הזמן "אברהם אוהבי", "ויהי בעיניו כימים אחדים באהבתו", היינו שיש בני אדם שכל כך מר להם החיים, עד שמסתובבים עם מחשבות של התאבדות, רחמנא ליצלן, לאבד את עצמו לדעת, מרב מרירות וצרות שעובר עליהם, שזה ק"ץ ח"י, רוצים לעשות קץ לחייהם, כי יצחק עם שם הגבורה, ולכן אין עוד מצוה יותר גדולה מזו, מלחזק אנשים כאלו שהם ממורמרים, ועובר עליהם מרירות וצרות, שזה עבודת אברהם שהוא מכניס אהבה בין בני אדם, ומראה להם איך שהקדוש ברוך הוא אוהב אותם, ועל ידי מידת אהבה, נתבטל הזמן, בבחינת "ויהי בעיניו כימים אחדים באהבתו", כי להיפך שאדם ממורמר ומר לו החיים, הוא רואה לפניו אריכת הזמן מאוד, כי הוא נופל תחת המקום ותחת הזמן, עד שנדמה לו שאף פעם לא יגמרו לו הצרות, ולכן הוא במידת הדין והגבורה, בחינת יצחק, שהוא אותיות ק"ץ ח"י, שמריבוי הזמן הוא רוצה לעשות קץ לחייו רחמנא ליצלן, והתיקון לאדם כזה הוא רק לקרבו אל מידת אהבה שזה מדריגת אברהם, שהלך באהבה עם כל אחד, ועל ידי זה גייר וקרב אל הקדוש ברוך הוא, ומרוב אהבה שהכניס בכל אחד, על ידי זה נתבטל הזמן, בבחינת "כימים אחדים באהבתו".
וזה ואלה תולדות, ודרשו חכמינו הקדושים (מדרש אגדה): עיקר תולדותיהם של צדיקים מעשים טובים, שעובר על אדם בחינת יצחק, שהוא ק"ץ ח"י, שמרוב מידת הגבורה והדינים שעובר עליו, הוא רוצה לעשות קץ לחייו, חס ושלום, העצה הוא שיהיה בן אברהם, שילך במידתו של אברהם, שהוא חסד, אהבה, ששם נתבטל הזמן ורואה איך שהקדוש ברוך הוא, אוהב אותו, ועל ידי זה אברהם הוליד את יצחק, כי הוא מתחיל לחיות חיים חדשים, ומה שפירש רש"י ז"ל שהיו לצני הדור אומרים מאבימלך נתעברה שרה, היינו שרואים בחוש שטבע רע שיש בין בני אדם כשהם רואים אדם שבור ומדוכא, עושים ממנו ליצנות, ולא יודעים שבנפשם הוא, כי מסכן האדם הזה שהוא שבור ומדוכא מי יודע אל איזה פח יכולים להפיל אותו אם לא יחזקו אותו, ומובא בדברי רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן י'): אבימלך נקרא בעל גאווה, מלשון אבי מלך, אני רוצה להיות מלך, ולכן אם רואים ליצנים שעושים ליצנות מאדם שבור, שהוא בחינת יצחק, מידת הגבורה, שעוברים עליו דינים ומשברים, עד שרוצה רחמנא ליצלן להתאבד, כי ק"ץ ח"י, צריכים לדעת שאלו רשעים ארורים בעלי גאוה, כי לא ישבור אדם איש עני ונכה רוח, אלא אם הוא מלא גאות וישות ועונשו קשה מאוד, ולכן צריכים מאוד להזהר כשרואים אדם שבור ורצוץ שצריכים לחזקו ולאמצו ולעודדו ולשמחו, ואין קץ במעלת האדם שמחזק נשברי לב.
