ומנהגו היה – יום הכיפורים

ערב יום הכיפורים

• "מוהרא"ש היה מזרז את התלמידים, שיקומו מוקדם מאוד, בערב היום הקדוש והנורא, שהוא יום הכיפורים, והיה אומר בשם מוהרנ"ת שהייתה דרכו גם כן לזרז את אנשי שלומנו היקרים ותלמידיו, שיכינו את עצמם אל היום הקדוש והנורא שבא ונכנס". (שיחות מוהרא"ש, חלק ג, ערך ערב יום הקדוש)

• בכל שנה ושנה בערב היום הקדוש היה חוזר מוהרא"ש על מה שמובא ב'שולחן ערוך', סימן תר"ו: 'עברות שבין אדם לחברו, אין יום הכיפורים מכפר עד שיפייסנו, ואפילו לא הקניטו אלא בדברים, צריך לפייסו' ודרכו היה לומר: "יותר טוב להיזהר כל השנה, שלא יהיה לו עסק עם אחרים, ואז לא יצטרך לבקש ולהתחנן לחברו שימחול לו, מאחר שלא היה לו עמו שום עסק כל השנה. כמה טוב הדבר כשהאדם יודע, שלא הסתבך כל השנה עם שום בריה, ולא היה לו שום עסק עם אחר, באופן שלא יצטרך להיות עכשיו בערב יום הכיפורים עבד לחברו, ולבוא ולהתחנן ולבקש ממנו מחילה. (שיחות מוהרא"ש, חלק ג, ערך ערב יום הקדוש)

• מוהרא"ש היה מזרז את התלמידים מאוד, שינקו את בית המדרש, וחזר הרבה על זה, שבערב היום הקדוש צריכים להזדרז ולנקות את עצמו ואת בית המדרש, וכוונתו הייתה באמת לנקות את עצמו ואת הרבים מהעברות שבידם. (שיחות מוהרא"ש, חלק ג, ערך ערב יום הקדוש)

• מוהרא"ש סיפר, שדרכו של מוהרנ"ת בערב יום הכיפורים, שהיה פתוח על שולחנו כל היום 'שולחן ערוך' בהלכות יום הכיפורים, ובין גברא לגברא שנכנסו אליו אנשי שלומנו, למד קצת וכן נהג מוהרא"ש. וכן הזהיר את תלמידיו שיהיה פתוח לפניהם ה'שולחן ערוך' בהלכות יום הכיפורים, ויחזרו בהן כל היום. ופעם אחת אמר, שדבר זה צריך להיות לפני כל חג – שיהיה ה'שולחן ערוך' פתוח לפניו, וילמד את ההלכות השייכות לחג הזה, על אף כל הטרדות והבלבולים שיש בכל ערב חג, שעל פי רוב אין זוכים ללמוד דבר וחצי דבר בימים אלו, אבל בדרך ובאופן הזה, יזכה ללמוד בכל ערב חג בין טרדה לטרדה וכו', ויקבע ויגזול לעצמו עתים לתורה. (שיחות מוהרא"ש, חלק ג, ערך ערב יום הקדוש)

• פעם אחת הזדמן למוהרא"ש ללמוד הלכות פסח בלימודו ב'שולחן ערוך', כדרכו ללמוד אחר התפילה קודם 'עלינו לשבח'. היה זה בערב יום הכיפורים, וכשאחד מתלמידיו ניגש אליו וראה במה שלומד עכשיו, ענה לו מוהרא"ש בצחות: 'גם הלכות אלו שייכות להיום- לבדוק את החמץ שהוא היצר הרע בחורים ובסדקים ולנקותו מעצמו לגמרי'. (שיחות מוהרא"ש, חלק ג, ערך ערב יום הקדוש)

• עוד לפני יום הכיפורים כבר בחר הצדיק מיבנאל אתרוג מהודר לחג הסוכות.
  

• בעניין הטבילה בערב יום הכיפורים, הייתה דרכו של מוהרא"ש לומר, אף שכל השנה נזהרים לילך למקווה רק קודם שחרית, בערב יום הכיפורים טוב ליזהר לילך קודם שחרית וקודם מנחה וקודם כניסת היום הקדוש והנורא, וכן מנהגו. ודרכו להוסיף עוד שתי פעמים בטבילה, פעם אחת קודם חצות היום, שאז הוא מלביש עצמו בבגדים לבנים, ופעם שנייה קודם סעודה מפסקת, והיה אומר שחמש הטבילות הן כדוגמת הכהן הגדול, שטבל ביום הכיפורים חמש פעמים. (שיחות מוהרא"ש, חלק ג, ערך ערב יום הקדוש)

• מוהרא"ש היה נוהג לערוך את פדיון הכפרות עם תרנגול חי והיה מכסה את הדם בעצמו. היו שנים שכתב לאנ"ש לערוך את פדיון הכפרות עם תרנגול ואחרי השחיטה למסור אותו לבחורי הישיבה לצדקה.

• כשהיו מוכרים את העליות בימים נוראים בבית מדרשו – כמו שנוהגים בכל תפוצות ישראל – היה מוהרא"ש מכריז וחוזר ומכריז, שכל אחד ואחד להוי ידוע, שהוא נכנס בעסק הנדרים. ומי שאין בדעתו לשלם, לא ירהיב בנפשו להיכנס בין הקונים, כי עוון הנדרים הוא חמור מאוד, ולמה יחפש לעצמו איזה קטרוג, ובפרט בימים נוראים אלו?!". (שיחות מוהרא"ש, חלק ג', ערך נדרים)

» ומנהגו היה – הנהגותיו הנפלאות של מוהרא"ש זצוק"ל

» למאמרים נוספים של חסידות ברסלב