שבת זכור זו הפרשה השנייה מתוך ארבעת הפרשיות שהם: שקלים, זכור, פרה, והחודש, אותם קוראים בשבתות שלפני ואחרי פורים.
את פרשת זכור יקראו תמיד בשבת שלפני פורים, והיא נקראת כך על שם תחילתו של הפסוק: "זכור את אשר עשה לך עמלק", כ"ק מוהרא"ש זי"ע היה רגיל לומר שבשעת קריאת פרשת זכור כל יהודי צריך להיות בשמחה עצומה, על שזוכה עתה למחות את שמו של עמלק, למרות שאין הוא זוכה לעשות את המצווה בפועל ממש, אולם הקב"ה מבטיח לנו שהוא בעצמו ימחה אותו.
מנהג ישראל שגם נשים וטף יגיעו לשמוע את קריאת פרשת זכור, ולקרוא זאת בספר תורה המהודר ביותר שיש בהיכל, כיוון ששמיעת קריאה זו היא מדאורייתא, ולכן יש לדקדק ביותר בקריאה, בבתי המדרש של "היכל הקודש" בהם מתפללים מכל העדות עולים בשעת קריאת פרשת זכור בעלי קוראים מעדת תימן, עדות המזרח, ובני אשכנז על מנת שכולם יצאו ידי חובה.
קריאת פרשת זכור תהיה תמיד לפני פורים וזאת כיון שהמן הרשע היה מזרע אגג העמלקי ולקראת חג הפורים בו אנו קוראים על מפלתו של המן אנו מקדימים לקרוא על פרשת עמלק.
כיום לא ידוע בדיוק איזה עם הם מזרע עמלק המקראי, אולם כ"ק מוהרא"ש זי"ע היה חוזר תמיד בדרשותיו כי הגרמנים הנאצים יימח שמם הם מזרע עמלק, ובגאולה הקרובה הם יימחו מעל פני האדמה.
בהתאם לכך היה כ"ק מוהרא"ש זי"ע מקפיד מאוד לא להשתמש מכלים שיוצרו על ידי הגרמנים ימ"ש, גם בכלי רכב שיוצרו על ידם לא היה הצדיק נוסע, כשהיה הצדיק צריך לטוס ממקום למקום, ולעיתים יש הפסקות ביניים היה דואג שהטיסה לא תעצור בגרמניה הארורה, וכמה פעמים התבטא שעתידה להיות שם רעידת אדמה שתבלע את כולם, אם כן למה להסתכן ולעצור שם, פעם אחת עצר הצדיק בגרמניה וזאת בדרך לאומן לציון רבנו ז"ל לאחר שלא הייתה אפשרות אחרת, ואמר שכדאי זכותו של רבנו ז"ל להגן בעדינו.
תמיד היה הצדיק מדגיש כי עמלק אותו אנו מצווים למחות, אינו רק אותו גוי ארור שציער את עם ישראל בדרכם במדבר, אלא הוא היצר הרע המכניס בליבו של האדם שאלות וקושיות על הקב"ה, וגם כשהיהודי זוכה לעשות מצוות ומעשים טובים מכניס עמל"ק בליבו עצבות וחלישות הדעת: "האם באמת קיימתי את המצווה? הרי היא הייתה מלאה בגאווה", ובכך מונע מהיהודי את שמחת המצוות, לכן עלינו מוטל המצווה באופן תמידי למחות עת זכר עמלק מליבנו, כדי שנזכה לקיים את מצוות השם בשמחה, והיה אומר כ"ק מוהרא"ש זי"ע שהדך הטובה ביותר, למחות את זכר עמלק הוא על ידי תפילה והתבודדות להקדוש ברוך הוא, שבכך מטהר את ליבו ודעתו וזוכה לטהרת הלב ולשמחה אמתית וממילא מתבטל עמלק.
