מנהגי תשעה באב
- מנהג אצל כמה צדיקים ויחידי סגולה שאין אומרים "ואתה קדוש" במוצאי "שבת חזון" שלפני תשעה באב, מחמת האמונה והתקווה שמשיח יגיע לפני תשעה באב ויתהפכו ימי האבל לשמחה. אך אם לא הגיע המשיח עד לתשעה באב אז אחרי הקינות אומרים "ואתה קדוש" ומשלימים מה שחיסרו במוצאי שבת חזון. וכן נהג מוהרא"ש (ע"פ שיחות מוהרא"ש חלק י')
- בליל תשעה באב לאחר תפילת ערבית נהג מוהרא"ש לומר את מגילת איכה בציבור, כשאחד קוראה בקול פסוק בפסוק במתינות ובקול נהי ובכיה. לאחר הקריאה נהג להישאר בבית המדרש ולהוסיף באמירת קינות, והנהיג לציבור ש"מי שרוצה להוסיף קינות – ינהג כמנהג אבותיו" (מפי תלמידים וע"פ מכתב מוהרא"ש מתאריך ח' באב ה'תשע"א)
- את מגילת איכה נהג לומר כשהוא ישוב על הארץ ממש, ולא על ספסל נמוך כפי שנוהגים אחרים (מפי תלמידים)
- גם בבוקר חזר ואמר מגילת איכה לאחר תפילת שחרית כמנהג הגר"א. והסביר מוהרא"ש כי הסיבה שחוזרים על המגילה גם ביום היא בגלל שכשיבוא משיח אז יתהפך תשעה באב ליום טוב ואז ייקראו את מגילת איכה פעמיים בניגון של שמחה כמו מגילת אסתר – בלילה וביום, "ולכן גם היום מנהגנו לקרותה שנית בבוקר, להורות על גודל אמונתנו בביאת הגאולה בקרוב בימינו" (ע"פ שיחות מוהרא"ש חלק י')
- את תפילת מנחה ביום תשעה באב נהג מוהרא"ש להתחיל בסביבות השעה 15:00 בצהריים, ואז גם התעטף בטלית ותפילין כפי המנהג שלא להניחם בתפילת שחרית (מפי תלמידים וע"פ מכתב מוהרא"ש מתאריך ח' באב ה'תשע"א)
- לאחר תפילת מנחה בצהרי היום היה לומד את סדר שיעוריו הקבועים, וכן הנהיג לתלמידיו (מפי תלמידים וע"פ מכתב מוהרא"ש מתאריך ח' באב ה'תשע"א)
- במוצאי היום הנהיג שאפשר להתפלל ערבית ולפתוח הצום כבר בזמן הראשון כשיטת הגאונים. והסביר הסיבה שלא חייבים לחכות לזמן ר"ת מאחר שזה תענית דרבנן וגם כי התענית מתחלת מהלילה (ע"פ מכתב מוהרא"ש מתאריך ח' באב ה'תשע"א)
- במוצאי תשעה באב קידש את הלבנה לאחר טעימה ונעילת הסנדל כמובא בפוסקים. ומובא בספר 'שיחות מוהרא"ש' שעניין גדול ונורא מאוד לקדש אז את הלבנה כי בזה ממשיך האדם על עצמו מידת ההתחדשות, כי כמו שהלבנה מתחדשת דייקא כשהיא באה לתכלית המיעוט, כן אחר החורבן דייקא נזכה לראות בהתגלות אור הגאולה (מפי תלמידים)
» תשעה באב ובין המצרים בברסלב סיטי
» ומנהגו היה – הנהגותיו הנפלאות של מוהרא"ש זצוק"ל
» למאמרים נוספים של חסידות ברסלב
|