רבנו מפרש לנו את הפסוק: (לקוטי מוהר"ן חלק א' סימן קטו) "ויעמוד העם מרחוק" כי כשרואים הערפל היינו המניעה כנ"ל כמו שכתוב "ויעמוד העם מרחוק" כשהם ראו את הערפל הם עמדו מרחוק, הם ראו את המניעה ראו את הערפל אז הם עמדו מרחוק, כי הם חשבו שהמניעה הזו באה להרחיק אותי מה' יתברך, אז הם עמדו מרחוק, הם נרתעו מזה.
למה הם נרתעו מזה, בגלל שהם לא היו ברי דעת, לא היה להם אמונה שהמניעה הזאת זה הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו, הם חשבו שהמניעה הזו באה להרחיק אותם מעבודת ה' לכן "ויעמוד העם מרחוק".
אבל "ומשה ניגש אל הערפל" מי זה משה מי שהכניס לנו את הדעת שהוא ה'בר דעת' שאנחנו אומרים "אתה הוראת לדעת כי ה' הוא האלוקים" מי זה 'אתה הוראת לדעת' עם ישראל ראה את הדעת הזו, אבל מי הכניס לנו את הדעת זה משה רבנו הבר דעת.
משה רבנו הכניס לנו את הדעת הכניס לנו את האמונה, אז הוא שהיה הבר דעת הפך מעם ישראל שלא היה להם דעת שהם עמדו מרחוק כשראו את הערפל ואת החושך.
אבל משה שהיה הבר דעת והכניס לכל עם ישראל את הדעת הוא נגש אל הערפל, אל המניעה בעצמה למה? "אשר שם האלוקים" כי הוא ידע שהמניעה עצמה זה האלוקים, אז הוא נכנס לתוך הערפל.
אתה הוראת לדעת כי ה' הוא האלוקים, ה' זה רחמים אלוקים זה דין, הוא הראה לנו את הדעת הזאת לדעת שאין הבדל בין הוי"ה לבין אלוקים, שגם מה שעובר אלי לטובה בחיים האלה, שזורם לי כמו שאני רוצה, שיש לי שלום בית, שאשתי מקשיבה לי, שאף פעם היא לא צועקת אלי, שהילדים מקשיבים, שהילדים הולכים בדרך התורה, שכל אחד עושה את רצוני, הולך בדרך ארץ, כמו שרבנו ז"ל אמר שצריך ללכת בדרך ארץ גדול מאוד, שיש לי בריאות, שיש לי פרנסה, הכל הולך כמו שצריך שזה שם הוי"ה ברוך הוא, אתה הוראת לדעת כי ה' שזה רחמים הוא האלוקים אלוקים זה דין, שלא הולך לי כמו שאני רוצה לא הולך לי כמו שאני חושב שצריך ללכת, גם זה רחמים גדולים של ה' יתברך.
כמו שמפרש לנו מוהרא"ש הקדוש: "אלא תולדות יצחק בן אברהם אברהם הוליד את יצחק", מה זה אברהם הוליד את יצחק? אברהם זה 'חסד' כמו שאנחנו יודעים הוליד את יצחק שזה 'גבורה' – דין, שהחסד מוליד את הדין שהדין זה החסד בעצמו, גם זה חסד של ה' יתברך, גם שהקדוש-ברוך-הוא נותן לאדם איזה שהיא מכה זה גם רחמים של ה' יתברך.
כדוגמת ילד שרוצה להכניס את אצבע שלו לחשמל והוא לא יודע שאם אני אגע בחשמל אני ימות אבא שלו אין לו זמן ללטף אותו ישר קופץ עליו ונותן לו מכה ביד, זה כואב לילד בשבילו זה כרגע דין אבל בעצם זה רחמים רבים, כי אם אבא שלו לא היה נותן לו את המכה הוא היה נוגע בחשמל ועלול למות זה ואברהם הוליד את יצחק שהחסד מוליד דין, שאדם חושב שזה דין אבל בעצם זה רחמים גדולים של ה' יתברך, אומר רבנו ז"ל "ויעמוד העם מרחוק" (לקוטי מוהר"ן חלק א' סימן קטו) כי כשרואים הערפל, הינו המניעה כנ"ל העם עומדים מרחוק שאין להם דעת עומדים מרחוק כשרואים המניעה הם חושבים שהמניעה באה להרחיק אותם, אז הם עומדים מרחוק ומשה שהוא בחינת דעת כל ישראל כמו שאמרנו אתה הוראת לדעת כי ה' הוא האלוקים נגש אל הערפל למה הוא נגש אל הערפל "אשר שם האלוקים" שהמניעה בעצמה זה ה' יתברך, היינו שבמניעה שבאה בעצמה נסתר ה' יתברך.
