השנה חל ערב פסח בשבת קודש, דבר נדיר שקורה בין 3 שנים ל – 20 שנים, בפעם הבאה שיחול שוב ערב פסח בשבת, יהיה בשנת תשפ"ה, ולאחר מכן רק בשנת תת"ה! ההלכות והמנהגים בשבת זו רבים מאוד, והשכחה מצויה מאוד, כאשר יש הבדל גדול בין מנהגי בני עדות המזרח, לעדות אשכנז, כ"ק מוהרא"ש זי"ע כתב לאנ"ש כיצד לנהוג בשבת זו ולתועלת הכלל אנו מביאים לפניכם את המכתב שכתב הצדיק בשנים שחל ערב פסח בשבת.
זמני פסח.
- בדיקת חמץ: נערכת ביום חמישי בערב, אור ליום שישי – י"ג בניסן.
- שריפת חמץ: נערכת ביום שישי – י"ג בניסן עד ה שעה 11:25, ובדיעבד ניתן לשרוף עד חצות היום (רק בשנה זו).
- איסור אכילת חמץ: אסור לאכול חמץ משעה 10:10 בבוקר, ולאחר מכן יבערו את החמץ בבית הכיסא, או ישפכו עליו חומר פוגם ויזרקוהו לפח ברשות הרבים עד השעה 11:25, ויש להיזהר לא לאכול הרבה, כדי שיאכלו בליל הסדר בתאבון.
- ביטול חמץ: יש לבטל את החמץ בשבת בבוקר לפני השעה 11:25
- טבילה במקוה: טובלים בשבת בבוקר ומכוונים לקבל בזה גם את קדושת יום טוב, ואמר כ"ק מוהרא"ש זי"ע שמי שטובל בשבת בצהרים לכבוד החג, הוא מנהג עמי ארצות, וזלזול בכבוד השבת שקדושתה גדולה מקדושת יום טוב. ויש בזה גם חשש איסור הכנה.
שלום וברכה וכל טוב סלע יגיעו וירדפו אל כלליות אנשי שלומנו היקרים, 'חסידי ברסלב', הגרים ב'יבנאל עיר ברסלב', הוי"ה עליהם ישרה שכינתו תמיד, וישמרם ויצילם מכל צרה וצוקה, ומכל נגע ומחלה, וישלח ברכה והצלחה בכל מעשה ידיהם, אמן.
אחי ורעי היקרים! ראו לחזק את עצמכם ביותר עכשיו בימי ניסן הקדושים, שאמר רבנו ז"ל ( ליקוטי מוהר"ן, חלק א', סימן מט), שהם ימי תשובה, וצריכים לעשות תשובה מתוך שמחה; כי איתא בזוהר הקדוש, שבערב פסח ישחטו את הסמ"ך מ"ם, כן יקוים אצלנו, שנפטר כבר מכל צרותינו, ונזכה לחוג את החג בדיצות.
יען שהשנה יוצא עבר פסח בשבת, ויש הרבה חילוקי דינים, אמרתי להעתיק לכם קצת עיקרי דינים ומנהגים שנוהגים אצלנו, והקדוש ברוך יעזור, שנזכה השנה כבר להיגאל מכל צרותינו.
וכמו שאמר הגואל הראשון, שהוא משה רבנו (שמות ד, יג): "שלח נא היד תשלח", ודרושי רשומות אמרו, אשר בי"ד תשל"ח גימטריה תשנ"ד, ויען שבערב פסח שוחטים את הסמ"ך מ"ם, אשר שורשו הוא מעמלק, וידוע שמחיית עמלק תהיה ביום י"ד, בעת ביעור חמץ, וכשחל ערב פסח בשבת, אז מקדימים בעור החמץ ליום שלפני ערב פסח, ודרושי רשומות אמרו: "ארור המן אשר בקש לאבדי" – בגימטריה 'ערב פסח שחל בשבת', ובפרט השנה, שזה בדיוק החשבון, ואנחנו צריכים ישועות גדולות, כי רוצים לעקור אותנו מכאן, אזי הגיע הזמן, שיקוים כל הנ"ל.
אלו שאומרים פיוטים בשבת הגדול, אומרים אותם בשבת הקודמת, כדי שידעו הלכות, אך נוהגים לאומרם אחר שמונה עשרה של שחרית, אחר קדיש תתקבל, כדי שלא יהיה הפסק.
את דרשת שבת הגדול אומרים בשבת זו, כי עיקר הדרשה להודות לעם ה' את הדרך ילכו בה, ואיך יתנהגו בהגעת הכלים ובדיני ביעור החמץ והכנת הפסח, וזה כבר לא שייך לשבת של ערב פסח, ועל כן דורשים בשבת זו דרשות שבת הגדול של הלכות פסח.
במוצאי שבת אומרים: "ויהי נועם" "ואתה קדוש", כרגיל בכל השנה, יען שיש בשבוע שלאחריו ששת ימי המעשה, וכן מקדשים את הלבנה במוצאי שבת קודש זו, וכן נוהגים לא להחסיר סעודת מלווה מלכה כמו בכל שנה.
ביום חמישי עושים סיום עבור הבכורים, ואף שיש נוהגים לעשות את הסיום בערב שבת, עם כל זאת מאחר שיש אלו שכן מתענים בערב פסח, לכן מובא באחרונים לעשות את הסיום ביום חמישי דייקא, כי אסור להתענות בערב שבת, ועל כן המנהג לעשות את הסיום של תענית בכורים ביום חמישי.
בדיקת חמץ הוא בליל שישי (היינו ביום חמישי בלילה), ונוהגים כמו בכל שנה ושנה, שאומרים את הברכה 'וכל חמירא' וכו', וכן בבוקר בערב שבת נוהגים כבשאר ערבי פסחים, ששורפים את החמץ, ולא משאירים שום חמץ בבית, כי אם חלות קטנות ללחם משנה בליל שבת, ובבוקר של שבת, אך צריכים להיזהר מאוד מאוד ליטול ידיו ולאכול מחוץ לבית כי דרכו של תינוק לפורר, ולא יוכלו להיזהר ממשהו חמץ, ועל כן המנהג לבשל על שבת קודש בכלים של פסח כל המאכלים, אך נוטלים ידיים בחוץ, ואוכלים את החלה בחוץ, במקום שלא יתפורר החמץ, ואחר כך אוכלים בפנים את הסעודה, כדי שלא יישארו בבית פרורים, חס ושלום.
בשבת בבוקר נוגים להתפלל ותיקין, ולכל המאוחר בשעה שש, כדי שיוכל עוד לאכול לחם משנה עם חלה בבוקר קודם זמן ביעור חמץ, ונוהגים לא להאריך בהקריאה ובתפילה, כדי לא להחמיץ חס ושלום את הזמן, ואומרים את ההפטרה: "וערבה", וכן נוהגים כמו בלילה – לאכול בחוץ את החלה, ואחר כך גומרים בפנים את הסעודה, וצריכים להיזהר שלא יישאר חס ושלום, פרורים בחוץ, כדי שלא יישאר זכה מהחמץ שם.
אחר הצהרים מתפללים מנחה מוקדם בשעה שלוש או ארבע, וזו השבת היחידה שאין אוכלים סעודה שלישית, אלא פירות או פשטידה מתפוחי אדמה, והוא על פי זוהר, שאמר רבי שמעון בר יוחאי, שמימיו לא בטל סעודה שלישית, אלא בערב פסח שחל להיות בשבת, שאז לא נוטלים לחם משנה, כי אסור לאכול חמץ כבר, שהוא אחר הזמן, ואסור לאכול מצה קודם ליל פסח, ועל כן יוצאים עם פירות או פשטידה של תפוחי אדמה, ואומרים תורה. ודבר זה יכולים לעשות ברבים.
מאוד מאוד אבקש את אנשי שלומנו היקרים, שיצטרפו אל השיעורים של הרב… נרו יאיר, שילמד השבוע אתכם הלכות פסח, כי הן הלכות רבות, וצריכים לדעת את ההלכה כדת מה לעשות.
וכן שיהיה גם שיעור להנשים, כי הן הלכות מרובות ונצרכות מאוד מאוד.
והעולה על הכל – צריכים לבער מעצמו את החמץ, שהוא הכעס והקפידות והעצבות והמרירות, ולא להכות את הילדים וכו', אך צריכים לשמור מאוד מאוד בימים אלו, שאין תלמוד תורה, להשגיח כל הילדים היכן הם הולכים, ולהתעניין עם מי הם מסתובבים, כי הבנים והבנות צריכים שמירה גדולה.
נא ונא השתדלו להחזיק את עצמכם ביחד, ואיש את רעהו יאמר חזק, ויהיה אצלכם תמיד שמחות.
הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל, ישמע בתפלתי שאני מבקש ומתפלל בעדכם, שיהיה לכם חג כשר ושמח, ותהיו תמיד שמחים ועליזים.
