כ"ב בחשוון תשע"ז, 23/11/2016 | 13:25 

בוינה בירת אוסטריה, חי לפני כשלוש מאות שנה הצדיק רבי שמשון ורטהימר זצ"ל, מלבד גאונותו וצדקותו העצומה בכל מכמני התורה, היה מקורב מאוד לבית המלוכה עד שהתמנה לשר האוצר של הממלכה האוסטרו – הונגרית, וכמובן ניצל את מעמדו כדי לדאוג לבני עמו. 

באמצעותו למד הקיסר להכיר את העם היהודי המופלא והתרשם ביותר ממעלתו הרוחנית וממעלותיו היחודיות. 

באחד הימים פנה הקיסר לרבי שמשון ושאלו: "תמיהה גדולה מנסרת במוחי הרי אתם עם נפלא ואציל, רוב שרי האוצר בכל הממלכות מהיהודים דבר שמגלה על מעלותיו של העם כעם פיקח, שאלתי, מדוע העם היהודי שקוע בגלותו שנים כה רבות?!" 

רבי שמשון נאלם דום מהשאלה המפתיעה והבלתי צפויה, אך לבסוף השיב לקיסר "אדוני הקיסר ירום הודו, אכן עם אציל הוא עמי ומעלותיו רבות אך עננה אחת בלבד מסיבה לנו צרות רבות והיא המאריכה את הגלות… והיא שנאת חינם". 

הקיסר נעץ ברבי שמשון מבט של אי אימון ואמר: "קשה לי לקבל את תשובתך, לא יתכן שבשביל דבר כזה פעוט תענשו באלפיים שנות גלות, ראה! אמר הקיסר: "הנך נדרש להביא לי תשובה מספקת ומשכנעת תוך שלשה ימים, אחרת כל יחסי אליך ולעמך ישתנה בתכלית השינוי". 

רבי שמשון יצא מלפני הקיסר ובלית ברירה עשה בלילה שאלת חלום, ומן השמיים השיבו לו "התשובה שענית לקיסר היא התשובה הנכונה לאריכות הגלות, ואינך צריך לענות לקיסר, כי עד מהרה יווכח הקיסר בעצמו שעיכוב הגאולה – הוא ע"י לשון הרע ושנאת חינם". 

באותו יום יצא הקיסר לבד למסע ציד, ולאחר שעות רבות של ציד איבד את דרכו, הכל סביבו חשוך והוא עומד על שפת הנחל ומצידו השני של הנחל נצצו אורות כפר בלתי מוכר, הסיר הקיסר את בגדיו הכבדים ושחה לעבר אותו כפר, נקש על דלתות הבתים ורובם סרבו להכניס אדם בלתי מוכר, רטוב מכף רגל ועד ראש, לבסוף נקש הקיסר על דלת אחד מן הבתים היהודיים, והיהודי הכניסו במאור פנים, הלבישו בבגדים יבשים להחלפה, האכילו ארוחה חמה ומזינה והציע לו מצע נוח לשנת הלילה, עם בוקר ביקש הקיסר מהיהודי אם יוכל להסיעו לאזור ארמון המלך, היהודי שלא ידע מי עומד מולו הסכים, וכשהגיעו לאזור הממלכה ביקש הקיסר את היהודי להמתין נכנס משער מסתורי, וכשלבש את בגדי המלך ועטה לראשו את כתרו שלח חיילים להביא את העגלון שממתין ברחוב הסמוך, כשהבחין היהודי בזהותו של העומד מולו, נפל עליו פחד וחרדה, לאחר שנרגע, שאלו המלך במה אוכל לגמול לך על האירוח הנפלא? 

חשב היהודי וענה ראה כבוד הקיסר די לי במה שיש לי פרנסתי מצויה, בני ובנותי מסיבים לי נחת, אך בקשה קטנה יש לי מהוד מלכותו, הנה בכפר הסמוך אלינו מתגורר רוכל יהודי, שמידי שבוע מגיע לכפר שלי וקונה כל מיני מציאות, ודבר זה חורה לי מאוד הרי אני לא דורך בכפרו ומדוע הוא פולש לתחומי? 

לפיכך אבקש להוציא צו האוסר על אותו יהודי לדרוך בכפר בו אני מתגורר.." 

כשסיים היהודי לשטוח את בקשתו השתררה במקום דממה עמוקה, ובליבו חשב הקיסר "חבל על עם כה אציל ונעלה, הסובל ומתענה שנים רבות כל כך בגין מדה זרה שכזו, אשר איננה תואמת את רמתו המוסרית הנפלאה…" 

יעזור ה' שנשרש כל קנאה שנאה וטינה מתוכינו, ונרבה באהבת חינם, ובלימוד זכות, נקדים שלום איש לרעהו, נעסוק בספרי החפץ חיים כדי לרכוש לשון טובה, נרבה בנתינה וחסד המולידים אהבה. 

ונסיים בתפילת הנועם אלימלך "אדרבה מי יתן ונראה כל אחד (ואחת) מעלת חברינו ולא חסרונם".

רבי מאיר מפרימישלאן זצ"ל (מובא בספר "ומתוק האור").

» לפינת המאמרים הקליקו כאן

» ציון מוהרא"ש זי"ע הצדיק מיבנאל