בט' שבט חל יום היארצייט של הרה"ח רבי יעקב יצחק קלמנוביץ ז"ל, ר' יענקל היה המלמד בכיתה ג' של כ"ק מרן מוהרא"ש זי"ע בתלמוד תורה המפורסם 'עץ חיים' בירושלים, בספר 'רגעי מוהרא"ש' מתאר מוהרא"ש קווים דמותו האצילית, הוא היה תלמידו של רבי אברהם שטרענהארץ ז"ל, והיה במשך שנים רבות הבעל תפילה בשחרית של ימי ראש השנה במירון, וכן בעל קורא בעל קול ערב במיוחד, היה קם מידי יום השכם בבוקר עוד קודם שיעיר השחר והיה עוסק בלימוד התורה בהתמדה, ובהתבודדות, והיה מתבודד בפרטיות על כל תלמיד ותלמיד, ואמר פעם שביום שאינו מתפלל על איזה תלמיד הוא רואה שיש תקלה עם התלמיד הזה ואינו מצליח לקלוט את הלימוד.
כן סיפר לאחד מאנ"ש שהוא פעל אצל הקב"ה שכל תלמיד שהיה אצלו לא יצא לתרבות רעה, ולא בחינם שהייתה לו הצלחה כל כך גדולה עם התלמידים שלימד, דבר מעניין ראו בספריו הרבים, שכתב בסופם: "סיימתי את הספר כולו", וככשאלו אותו על פשר העניין אמר, שרבנו ז"ל כותב (בשיחות הר"ן סימן כח'), שראוי לאדם לעבור וללמוד בכל הספרים הקדושים, ואני משתדל לקיים זאת ולעבור בכולם, וסיים הלוואי שאזכה לעבור בכל הספרים כולם. ומסביר מוהרא"ש אשר רואים מזה מעלת יהודי חסיד ברסלב המציית את רבנו ז"ל בפשיטות, אף שמבחוץ נראה כמלמד פשוט, אבל היה אדם צדיק דבוק בהקב"ה, הוא לימד את מוהרא"ש כאמור בכיתה ג' חומש ונ"ך, ומציין מוהרא"ש בהתפעלות כיצד במשך הזמן שלמד אצלו סיימו את הספרים : יהושע, שופטים, שמואל א', שמואל ב', עד מלכים א' פרק ח', וכיצד היה ממחיש את הלימוד בצורה חיה וחווייתית, כך שהלימוד נחקק היטב אצל התלמידים, ומסיים מוהרא"ש שעד היום שכבר עברו למעלה משישים שנה הוא עוד זוכר היטב את הסבריו המרתקים על מלחמת יהושע עם הל"א מלכים, ומה שעבר על כל שופט ושופט, וכן מה שעבר על חנה ועלי הכהן עד שנולד שמואל הנביא, וכל מה שעבר עליו, וכן מה שקרה עם דוד, ושאולף בכל בזכות הצורה הייחודית שהיה מעביר את השיעורים.
ישנו מעשה נפלא המלמד על אישיותו המיוחדת של ר' יענקל מלמד: היה זה בימים שלאחר מלחמת העולם הראשונה, באותם הימים סבלה ירושלים מחרפת רעב בעקבות המצור הממושך שסגר על העיר, רבים מטובי בניה של ירושלים נשלחו לקרב ולא שבו, הי"ד. באחד הימים נערכה בבית הכנסת 'החורבה' בעיר העתיקה בירושלים חתונה, דבר זה היה משב רוח מרענן ליהודים לאחר ימי התלאות המדממים שחוו, מסדר הקידושין היה רבה של ירושלים הרה"ג רבי יוסף חיים זוננפעלד זי"ע, טקס החופה תכף מתחיל, הלבבות נרגשים. כלפתע מבקש החתן הפוגה של מספר דקות, הוא לוחש משהו לאחד ממקורביו ונעלם… הדקות נוקפות והחתן לא שב, התמונה התבארה אט אט, וככול שהתבארה החשיכה את ליבם של הנוכחים… ליבם נצבט מכאב על הביזיון לבת ישראל כשרה.
פתאום הזדקף רבי יוסף חיים זוננפעלד ושאל : "מי מוכן לזכות במצווה העצומה, ולשאת את בת ישראל הכשרה לאישה?" איש לא זז ממקומו חוץ מבחור אחד, יתום מאב ואם, שכאבה וצערה של בית ישראל נגע בפנימיות לבבו, האו ניגש לרבה של ירושלים ואמר: "אני מוכן לשאתה לי לאשה!" עין לא נותרה יבשה כשהכריז החתן: "הרי את מקודשת לי…" בסיום החופה ניגש רבי יוסף חיים זוננפעלד לחתן ובירכו בחום: ‘בזכות שחסת על בת ישראל הריני מברך אותך, שתזכה לאריכות ימים ושנים, ולראות בני נינים’.
החתן היה רב יעקב יצחק קלמנוביץ' שנודע בכינוי ר' יענקל מלמד, ואכן הברכה התקיימה ור' יענקל האריך ימים ושנים טובות קרוב לגיל מאה שנים וראה בחייו שלושים בני נינים. נפטר בשיבה טובה ב- ט' שבט תשנ"ב. יהי זכרו ברוך.
