יהודי באמונתו יחיה

את הסיפור הראשון מספר ר' נתנאל ש. הי"ו מיבנאל:

באחד הימים התקשר אלי חברי ר' שמעון, מפקח כשרות מבני ברק, ובפיו בקשה:

"האוכל להגיע לביתך ולשוחח עמך"…

• " עד יבניאל אתה רוצה להגיע?" – שאלתי בפליאה.
• "חשוב לי מאוד לדבר אתך פנים אל פנים".
• "בבקשה אתה מוזמן".
• "זה בסדר שאגיע גם עם רעייתי?"
• "ברוכים הבאים".

כך היה. ר' שמעון ורעייתו הגיעו ליבנאל וישבו בסלון ביתי. לאחר שיחת ידידות קצרה, החל האורח לפתוח את סגור לבו ואמר:

"יש לי עניין מאוד כאוב שברצוני לספר לך אותו. עד היום לא סיפרתי זאת לאיש, אף לא לרעייתי שיושבת כאן לצדי. זה נושא שמטריף  מאוד את דעתי…

כל העת ישבה רעייתו של ר' שמעון בצד החווירה מעט, החליפה צבעים ונשמתה כמעט ונעתקה…

"במה דברים אמורים?" – שאלתי מסוקרן.

"שקעתי בחובות של מיליוני שקלים" – מירר האיש בבכי – "איני יודע כיצד להיחלץ מהסבך הזה. חבר ביקש ממני להשקיע סכום כסף בחברה שהוא רצה לפתוח. החבר שסמכתי עליו מאוד השתמש בציקים עליהם הייתי חתום, כעבור מספר חודשים החברה פשטה את הרגל ונשארתי עם חובות של מיליוני שקלים. אין לי דרך מוצא לצאת…

הפתרון היחיד שנשאר לי זה להתאבד!!!

"מדוע התאמצת להגיע אלי דווקא, במה אני יכול לעזור לך?"

• נתנאל, אני יודע שגם אתה עברתי משבר כספים מאוד גדול, ובכל זאת אני רואה שאתה חי ומתפקד וממשיך את חייך בשמחה, אני רוצה שתחזק אותי ותגלה לי כיצד אתה שורד?
• ידידי היקר, ר' שמעון, בכל יום אני קורא ולומד בספרי מוהרא"ש. ספרים אלו מחזקים אותי ונותנים לי כוחות נפש עצומים להמשיך…

אני מציע לך שתלך כעת לציון מוהרא"ש. תתפלל מעומק הלב שה' יעזור לך בזכות הצדיק. מה גם שמוכרים בציון את ספרי מוהרא"ש. אני ממליץ לך לרכוש את הספר "אוצר האמונה" ותלמד בו בכל יום. תראה שכעבור זמן מה, תירגע ותחזור לשלווה ולרוגע הנפשי שלך.

• "אין לי כסף אפילו לרכוש ספר…" – אמר החבר בצער.
• "הנה עשרים ₪ לך לציון ותקנה לך ספר לחיזוק".

נפרדנו בידידות ור' שמעון ורעייתו שמו פניהם לכיוון הציון. כעבור מספר חודשים התקשר הידיד וסיפר:

"הייתי בציון התפללתי וגם רכשתי את הספר "אוצר האמונה". למדתי בו בכל יום. ברוך ה', נרגעתי הרבה, פניתי לעורך דין שטיפל לי בתיק ופרס לי את החובות לתשלומים רבים. לאט לאט החזרתי את החובות והצבע גם חזר ללחיי.

הספר "אוצר האמונה", חיזק אותי, ברוך ה', כיום אני עומד על שני הרגליים וחי ברווחה כלכלי. יש לי הכרת הטוב אליך חשפת אותי לספר הנפלא של מוהרא"ש אוצר האמונה".

והסיפור השני:

בכל יום אני לומד שיעור בדף היומי בסמוך לזמן תפילת מנחה. באחד הימים הגיעו להתפלל איתנו קבוצה של בני תורה. בסיום התפילה פניתי אליהם ואמרתי:

"נשמח מאוד אם תבואו אלינו כל יום להשלים לנו מנין לתפילה".

בחור אחד חייך ואמר:

"אנחנו בחורים שלומדים בישיבת סלבודקה, אנחנו לא מהאזור בכלל"…

בחור נוסף, שמואל שמו, שעמד לצדו הצביע עלי ואמר:

"אתה קשור לרב שיק, אתה כותב סיפורים עליו?"

"נכון, איך אתה מכיר אותי " – שאלתי בפליאה.

"אני יודע… אני מכיר אותך… – אמר.

הבחנתי כל העת שהיה עם חבורת בני התורה בחור שהיה משונה מאוד בבגדיו ובהתנהגותו. הבחור היה לבוש בקפוצ'ון למרות מזג האוויר השרבי ומלא בתנועתיות יתר, לרגע הוא הצליח לשבת רגוע על הכסא.

"מי זה הבחור הזה" – העזתי לשאול את החברים.

זה אליעזר הוא למד איתנו בישיבה בסלבודקה, הוא פשוט "נשבר" נפשית, חזר בשאלה נפל לסמים וכעת אנו מנסים לשקם אותו.

שמואל שגילה שאני כותב סיפורים, פנה אלי ואמר:

"אתה יודע מי זה אבא שלו?"

אבא שלו מאשדוד, תלמיד חכם גדול שמקורב למוהרא"ש…

"הבחור אליעזר חייך אלי מבעד לקפוצ'ון ואמר:

"אני הייתי אצל מוהרא"ש, הוא צבט לי בלחי…

אם תפגוש את הורי תגיד להם שאין להם מה לחפש אחרי, שלא ידאגו כלל. תגיד להם שאני לומד בישיבה והכל אצלי בסדר"…

לאחר שנחשפתי לשם משפחתו של הבחור, הרמתי בלילה טלפון לאביו וספרתי לו בצער גדול באילו נסיבות מצאתי את בנו.

האבא לא ניסה להסתיר ממני דבר, וסיפר לי על הצער הגדול שעובר עליו. ואחר כך הוסיף:

"אתה יודע מה מחזק אותי בימים קשים אלו? רק הספרים של מוהרא"ש ובפרט הספר "אוצר האמונה" אני קורא בו ונרגע. הספר הזה מחזק את רוחי להתמודד עם הקשיים שלי.

למדנו מסיפורים אלו עד כמה האמונה מחזקת את לבו של המאמין בבורא עולם וכן למדנו עד כמה השכיל הצדיק להנחיל ספרי חיזוק לדור השבור ומבולבל. אדם באמונתו יחיה.