השיר: יה אכסוף
יָהּ אֶכְסף נעַם שַׁבָּת הַמַּתְאֶמֶּת וּמִתְאַחֶדֶת בִּסְגֻלָּתֶךָ. מְשׁךְ נעַם יִרְאָתְךָ לְעַם מְבַקְשֵׁי רְצונֶךָ. קַדְּשֵׁם בִּקְדֻשַּׁת הַשַּׁבָּת הַמִּתְאַחֶדֶת בְּתורָתֶךָ. פְּתַח לָהֶם נעַם וְרָצון לִפְתּוחַ שַׁעֲרֵי רְצונֶךָ:
יָה הוֶה שְׁמור שׁומְרֵי וּמְצַפִּים שַׁבַּת קָדְשֶׁךָ. כְּאַיָּל תַּעֲרג עַל אֲפִיקֵי מָיִם כֵּן נַפְשָׁם תַּעֲרג לְקַבֵּל נעַם שַׁבָּת הַמִּתְאַחְדַת בְּשֵׁם קָדְשֶׁךָ. הַצֵּל מְאַחֲרֵי לִפְרשׁ מִן הַשַּׁבָּת לְבִלְתִּי תִּהְיֶה סָגוּר מֵהֶם. שִׁשָּׁה יָמִים הַמְקַבְּלִים קְדֻשָּׁה מִשַּׁבַּת קָדְשֶׁךָ. וְטַהֵר לִבָּם בֶּאֱמֶת וּבֶאֱמוּנָה לְעָבְדֶּךָ:
וְיִהְיוּ רַחֲמֶיךָ מִתְגּולְלִים עַל עַם קָדְשֶׁךָ. לְהַשְׁקות צְמֵאֵי חַסְדֶּךָ מִנָּהָר הַיּוצֵא מֵעֵדֶן. לְעַטֵּר אֶת יִשרָאֵל בְּתִפְאֶרֶת הַמְפָאֲרִים אותְךָ עַל יְדֵי שַׁבַּת קָדְשֶׁךָ. כָּל שִׁשָּׁה יָמִים לְהַנְחִילָם נַחֲלַת יַעֲקב בְּחִירֶךָ:
הַשַּׁבָּת נעַם הַנְּשָׁמות. וְהַשְּׁבִיעִי ענֶג הָרוּחות. וְעֵדֶן הַנְּפָשׁות. לְהִתְעַדֵּן בְּאַהֲבָתְךָ וְיִרְאָתֶךָ. שַׁבָּת קודֶשׁ נַפְשִׁי חולַת אַהֲבָתֶךָ. שַׁבָּת קודֶשׁ נַפְשׁות יִשרָאֵל בְּצֵל כְּנָפֶיךָ יֶחֱסָיוּן. יִרְוְיֻן מִדֶּשֶׁן בֵּיתֶךָ:
אין להשתמש בשבתות וימים טובים באתר זה על מנת שלא לחלל את השבת:
חיזוק מדברי מוהרא"ש זצוק"ל הצדיק מיבנאל על אור האין סוף המתגלה בשבת "יָהּ אֶכְסף נעַם שַׁבָּת הַמַּתְאֶמֶּת וּמִתְאַחֶדֶת בִּסְגֻלָּתֶךָ.":
אחי ורעי היקרים! ראו לחזק את עצמכם ביותר להיות בשמחה, ובפרט ביום השבת, שהוא יום שמאיר האור אין סוף ברוך הוא בלי שום צמצומים והגבלות, ובשביל זה אסור לעשות שום מלאכה, כי אז עם ישראל במדרגה יותר גבוהה ממלאכים, כי הם נכללים לגמרי באין סוף ברוך הוא. ועיקר השבת אמר רבנו ז"ל, להתענג בנועם השבת, כי אכילת שבת הוא כלו קדש, כלו אלוקות (לקוטי–מוהר"ן, חלק א', סימן נז);
ואמר רבנו ז"ל לאנשי שלומנו פעם בלשון גערה: איני מבין אתכם, אם הקדוש–ברוך-הוא אומר, אכלו היום, כי שבת היום, היום לא תמצאהו בשדה; האבא אומר לבניו: אכלו, ואתם לא אוכלים… הרי הקדוש–ברוך-הוא בעצמו ציוה לנו לענג את השבת ולשמח בה, ולא בחינם שאמרו חכמינו הקדושים (שבת קיח): כל המענג את השבת, נותנים לו משאלות לבו; כשאחד מרגיש עונג שבת, נועם השבת, ומבקש מהקדוש-ברוך-הוא נועם השבת, ממלאים כל משאלות לבו, ועל-כן ראו לשמוח מאוד מאוד בשבת–קודש. ואמרו חכמינו הקדושים (ירושלמי ברכות, פרק ב', הלכה ח'): "ברכת ה' היא תעשיר" – זו ברכת שבת;
כי כל ההשפעות שבאות לאדם בששת ימי החל, הן רק בזכות שבת; ועל–כן תשתדלו מאד מאד לשמח ביום השבת, ותעשו כל מיני פעלות שבעולם לא להיות עצובים בשבת, ולא לריב בשבת. ואמרו חכמינו הקדושים (שמות רבה, פרשה ל', סימן ו'): בשעה שהאדם שומר את השבת, הוא גוזר גזרה, והקדוש-ברוך-הוא מקימה, כל-כך גדולה ועל-כן תתאספו יחד בשבת, ותעשו ענג שבת, וכן היא השבת בקדושא רבא דשבת להתאסף. והעולה על הכל – בסעודה שלישית, ולדבר הרבה מדברי רבנו ז"ל, ולהחזיק עצמו ביחד.
ואמרו חכמינו הקדושים (ילקוט ויקהל, רמז ת"ח): אמר הקדוש-ברוך- הוא, עשה לך קהילות גדולות, ודרוש לפניהם ברבים הלכות שבת, כדי שילמדו ממך דורות הבאים להקהיל קהילות בכל שבת ושבת; כי זה ענין נורא ונפלא מאד להתאסף יחד בבית-המדרש; ואמרו חכמינו הקדושים (תנא דבי אליהו רבה, פרק א'): אמר הקדוש-ברוך-הוא, אף-על-פי שאתם עושים מלאכה כל ו' ימים, אבל שבת יעשה כלו תורה, מכאן אמרו, ישכים אדם בשבת, וילך לבית-הכנסת ולבית–המדרש, ויקרא בתורה, וישנה בנביאים, ואחר-כך ילך לביתו, ויאכל וישתה; הרי לכם, שעיקר השבת צריכים לבלות עם דיבורי תורה ובאכילה ושתיה, ולשמח בנועם ועונג השבת. וכל זה מעורר אותנו רבנו ז"ל.