מיוחד: יואלי קליין ושעיה גרוס מדברים על הניגון שכבש את העולם החרדי

	יואלי קליין ושעיה גרוס

אחרי שהם כבשו את העולם בניגון שמביא את בשורתו של רבי נחמן מברסלב אל עולם המוזיקה החסידית, נפגשו הזמר יואלי קליין והמלחין שעיה גרוס לראיון בכורה על בשורת ההתעוררות החדשה שבאה דווקא משורות סאטמר

ט' אלול תשע"ד, 04/09/2014 | אהרן קליגר, בקהילה

צילום: יואב דודקביץ באדיבות השבועון החרדי 'בקהילה'

"שלושה שבועות או פחות מאז שיצא לאוויר העולם וכבר השיר שלנו כבש את עולם המוזיקה החסידית. האמת שלא שיערנו שזה מה שיהיה. זה הכל בכוח אותן מילים מרטיטות של רבי נחמן מברסלב.

אנו עומדים בלב חורשה בפאתי אחת השכונות החרדיות בירושלים, אבל בשפת הדוברים מכונה המקום הזה "שדה", המונח למקום של התבודדות בקודים של ברסלב. מכאן נשקפים נופים ירוקים של הרי ירושלים, שמי קיץ כחולים. "בלילות, המקום הזה מלא ב'מתבודדים', אתה הולך פה ויכול לשמוע קולות של 'אוי אוי' מכל פינה. אולי", הם אומרים, "זה המקור לשיר".

השיר, אם לא ניחשתם, הוא הלהיט העכשווי 'ואפילו בהסתרה', המתנגן בכל מקום, בכל חתונה ובכל 'זיץ' חסידי, עם גרסאות כיסוי שונות ומשונות. שיר שמילותיו לקוחות היישר מצקלונו של הצדיק מאומן: "דער אייבישטער זאגט אונז: (- הקדוש ברוך אומר לנו:) קינדערלך (- ילדים): 'ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא'. אבער דער רבי זאגט (-אבל הרבי אומר): ואפילו בהסתרה שבתוך ההסתרה, בוודאי גם שם נמצא השם יתברך. גם מאחורי הדברים הקשים העוברים עליך אני עומד". המילים הטעונות הללו לבדן, יכולות לסחוף כל אדם; כשמצטרף אליהן הלחן המתאים, אי אפשר לעמוד בפניהן.

מה שמרתק בסיפור הזה, הוא שהמילים הינן באופן מובהק של רבי נחמן, וניתן לראות בהן את אחד היסודות לשיטתו וגישתו בעבודת השם, אך הן יוצאות לא מפי בעל ירמולקה לבנה גדולה שהגיע הרגע מאומן אלא מפי שלישייה של חסידי סאטמר: יואל קליין הזמר, שעיה גרוס המלחין וחזקי גליק שהביא את המילים. סיפורו של השיר, מתחיל בישיבה מיוחדת הפועלת ביישוב חשמונאים. "לפני שנים, השתתפתי בחתונה של מכר כלשהו", מספר קליין, "זו הייתה חתונה שמחה, חסידית ומאוד מיוחדת. מה ששמתי לב הוא לדבר חריג מאוד, שבזמן החופה ובזמן החתונה בין ריקוד לריקוד – החברים של החתן ישבו ולמדו ביניהם. ניצלו כל דקה ללמוד, זה היה מחזה מרתק. ביררתי על הישיבה, וכך יצא לי לשמוע על הישיבה המיוחדת הקיימת בחשמונאים. מדובר בישיבת 'מאורות נתן' העומדת בראשותו של הרב משה שטיינהרטר, והיא מיועדת לבחורים שלא מצאו את עצמם במסגרת רגילה, שבה הם מוצאים את ייעודם ואת מקומם, בישיבה הזו הדואגת להם ומטפלת בהם באופן אישי ואבהי". "יש בחורים", מוסיף גרוס, "שמחפשים משהו מעבר למה שישיבה רגילה נותנת, שלא מסתפקים במה שאומרים להם, ורוצים להעמיק ולהבין יותר. בישיבה הזו, הם יכולים כל אחד למצוא את מה שהוא מבקש, בטיפוח אישי ויחידני. שיטת הלימוד והעבודה האישית שבישיבה מאוד מיוחדת. הבחורים מחולקים לקבוצות העוסקות בעבודת השם כאשר לכל קבוצה יש ראש קבוצה המדריך ומוביל אותה. הם עוסקים בהתבודדות לפי שיטת רבי נחמן ועוד, וכך הם צומחים וגדלים באופן די נדיר. הישיבה מאוד מעודדת לימוד תורת רבי נחמן והבחורים משלבים את תורתו בלימודיהם".

ההארה: זיץ לבחורים בחשמונאים

גרוס וקליין נשבו בקסמה של הישיבה ותלמידיה, ומאז, כמו שמגדיר זאת קליין, "אנו מחוברים לישיבה הזו. אנו מופיעים מדי פעם בזיצים של הישיבה, מנגנים באירועים שלהם, ומאוד קשורים לתלמידים ולראשי הישיבה. לקראת פורים הזמינו אותנו להופיע ולכבוד האירוע חשבנו מה להלחין והלחנו את השיר 'קול דודי' שהתלמידים מאוד אהבו".

	"השיר מעניק עידוד ותקווה". המלחין שעיה גרוס

גרוס: "גם את השיר הנוכחי חיברנו לכבוד זיץ שאליו הוזמנו מטעם הישיבה לקראת חג הפסח. קיבלנו את ההזמנה ואז יואלי (-קליין) אמר שצריך להלחין שיר מיוחד לכבוד הבחורים והאירוע. גליק היה איתנו, הוא פתח ליקוטי מוהר"ן ובאקראי נפתח הספר בקטע הזה. והוא הציע להלחין את השיר על המילים האלו של רבי נחמן. הדברים האלה נאמרו על הפסוק 'ואנוכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא' האמור בפרשת האזינו, שבו הקדוש ברוך הוא מזהיר שבאחרית הימים תהיה הסתרה גדולה מאוד. רבי נחמן בליקוטי מוהר"ן שואל מדוע יש כפילות במילים 'הסתר אסתיר'? ומכאן דרש שאפילו בהסתרה שבתוך ההסתרה נמצא השם יתברך".

מה הפירוש 'הסתרה בתוך הסתרה'?

גליק: "פירושו של דבר שההסתר כל כך חזק, עד שהאדם עצמו אפילו לא יודע לאבחן כי הוא מצוי בהסתרה. מדובר בהסתר כפול ומכופל. כי יש שני מיני הסתרות, וכשהשם יתברך נסתר בהסתרה אחת, קשה מאוד למוצאו, אבל עם מאמץ אפשר לגלותו עד שיימצא מאחר שהאדם יודע שה' נסתר ממנו. אבל במצב של 'הסתרה בתוך הסתרה', שהאדם אפילו לא מבין שה' נסתר ממנו. אז ממש קשה למוצאו. זו הבחינה של 'ואנכי הסתר אסתיר', שהקדוש ברוך הוא יסתיר אפילו את עצם ההסתרה, שלא יידעו כלל שהשם יתברך נסתר. וזה מה שמנחם אותנו רבינו, שהאמת היא שאפילו בהסתרה שבתוך הסתרה נמצא ה' יתברך, כי אין דבר שקיים בלעדיו".

גרוס: "רבי נתן, תלמידו של רבי נחמן, אומר שהרבה פעמים אדם חי את חיי היום, חי חיי שיגרה ואפילו לא שם לב שקורה לו משהו, שיש פה עניין של התגלות הקדוש ברוך הוא. יש כאלה שחיים את חייהם. הם חושבים: אני חרדי, מקיים מצוות, הכול בסדר. זה הקדוש ברוך הוא שאני מתפלל אליו דרך שגרה וזהו. אנחנו לומדים תורה ויש לנו מצוות ומועדים, פסח, שבת, ראש חודש ופורים ועוד. הבן אדם עלול לטעות ולחשוב שהוא כבר עשה את כל המוטל עליו. והוא לא יודע שהקדוש ברוך הרבה יותר מזה. הוא בכלל לא טורח לבדוק ולא יודע שיש מעבר לכל זה שהקדוש ברוך הוא נמצא בכל דבר ואף אינו מרגיש זאת".

והמשכו של השיר, מהו?

קליין: "במתכונת הסופית השיר מורכב משלושה חלקים. אך בתחילה היה בידנו רק את הפסוק ואת האמירה של רבי נחמן. הלחנו את זה, כשאני על האורגן, והם מסייעים בידי. אבל הרגשנו שעדיין חסר משהו להמשך השיר. עד שלפתע, מבלי שום הסבר, צצו לנו מילים שראינו בקטע חיזוק באחד העלונים: 'גם מאחורי הדברים הקשים העוברים עליך אני עומד' והחלטנו לצרפו כחלק אחרון ומשלים".

ומי חיבר את המילים הללו?

גליק: "האמת שאנחנו לא ממש יודעים. זהו משפט מאוד עכשווי, שמזכיר ומסביר שכביכול הקדוש ברוך הוא אומר לנו שגם מאחורי הדברים הקשים העוברים על האדם, גם שם יש הכוונה של הקדוש ברוך הוא שניצב לשמור ולסייע בידנו".

אז לכאורה, המשפט הסוגר הזה לא ממש קשור לדברי רבי נחמן, שמדבר על מצב של שגרה והסתר, הקטע האחרון מדבר על מצוקה של דברים קשים.

גרוס: "אבל גם שם אדם צריך חיזוק, שיידע, שגם בדברים הקשים והבלתי מובנים, גם שם נמצא הקדוש ברוך הוא. למעשה, כפי שראינו מאוחר יותר, הרבה אנשים התחברו לשיר הזה דווקא בשל מילותיו. מסתבר שכל אדם חש שיש משהו קשה ונסתר בחייו. אתה רואה עשירים ועניים, מבוגרים וצעירים, דתיים ולא דתיים, כל אחד מתחבר. כי לכל אחד יש איזו נקודה שקשה לו. והשיר הזה מעניק עידוד ותקווה שגם במקומות הקשים ובמצבים הכי מורכבים מסתתר ה' יתברך".

"גם בדברים הקשים והבלתי מובנים, גם שם נמצא הקדוש ברוך הוא" (צילום: ארכיון נחמן מעהל)

המשכה: בין סאטמר לברסלב

כך זה קרה. גרוס ישב ליד האורגן, והשיר נולד. "שרנו אותו בזיץ של פסח לבני הישיבה והם מאוד התלהבו", משחזר קליין, "מכאן זה התגלגל בקצב שקשה היה לנו לצפות".

איך שלושה חסידי סאטמאר, מתאחדים כך סביב הפצת תורתו של רבי נחמן?

קליין מתחייך: "מה שקרה הוא שגליק עיין בספר של הרבי ה'דברי יואל' מסאטמר, וראה שכתוב שם 'עיין בליקוטי מוהר"ן'. הוא הלך לעיין, ומאז נשאר שם". אז הניסוח הזה אולי נשמע כבדיחה אך יש כאן אכן נקודה לא מוכרת. שכן למעשה השלישייה לא רואה כלל את הניגוד כאן, להיפך, מדובר בהמשכיות ושילוב.

"אנשים שאינם מכירים דיים את תורת ה'דברי יואל', לא יודעים ולא מכירים זאת כל כך", מסביר גרוס, "אך למעשה הרבי מסאטמר זי"ע החזיק מאוד מתורת רבי נחמן מברסלב. בספריו הוא מביא לא אחת מדבריו, ובעצמו היה נוהג ללמוד בליקוטי מוהר"ן, כך שמדובר בתורה וגישה המשולבת הרבה בחסידות שלנו".

גליק: "סאטמר היא חסידות גדולה מאוד עם רבבות חסידים, יש אדמו"ר המאחד את כולנו, יש שיטה מסוימת המאחדת את סאטמר ומאפיינת אותה, אך למעשה בתוך הקהל הרב והגדול הזה יש גם גישות שונות ומגוונות, ויש לא מעטים האמונים על שיטתו של רבי נחמן מברסלב. יש מאות חסידי סאטמר שעולים לציון באומן בראש השנה או בכל זמן אחר. זה לא דבר חדש. וזה נובע ישירות מהאהדה שרכש האדמו"ר זי"ע לשיטה".

אז זה אומר שבהמשך נראה גם לחן למילים מה'דברי יואל', מה'ויואל משה' או אולי מ'על הגאולה ועל התמורה'?

קליין: "כל ספר ונושאו. כל ספר ומה שהוא בא להביע ולומר. ורבי נחמן לגבינו זה חלק מתורת החסידות".

	יואלי קליין עם מנהיג ברסלב מוהרא"ש שליט"א

אתם גם לומדים מתורת ברסלב? עורכים התבודדות?

גרוס: "בהחלט רבי נחמן ותורתו מאוד מדברים אלינו, אנו עוסקים בו רבות ומתחזקים מדבריו".

קליין: "אני בהחלט לומד ספרי חסידות וגם מתורת רבינו, אבל את ההתבודדות אני מעדיף לעשות בבית".

איך אתם מסבירים את סוד הקסם של תורת רבי נחמן, שבימיו היו לו גם מתנגדים שחלקו עליו, והיום תורתו נפוצה בכל בית מדרש, עד שהיא כורכת אחריה גם שלושה אברכים מסאטמאר?

גרוס: "כנראה שאצל רבי נחמן, יש דברים שמתאימים יותר לדור שלנו, הדור שלפני הגאולה. אני חושב שגם הצדיקים והחסידים שהתנגדו לו בזמנו, עשו זאת משום שבאותו דור זה היה נראה כך. כי רבי נחמן כבר לפני מאתיים שנה, דיבר בעצם לדור שלנו, ואין פלא שרבים כל כך היום מתלמידיו".

איך התחלתם עם המוזיקה? כבר כילדים חשבתם לעסוק בתחום?

קליין: "ממש לא. אני נולדתי בירושלים ולמדתי בישיבת קריית יואל במונרו. לאחר שחזרתי ארצה, נישאתי והתחלתי לעסוק בתחומים שונים ואז פגשתי את ידידי שעיה גרוס, ששמע אותי שר ואמר לי שאני יכול להיות זמר לא רע. הוא הציע לי להצטרף אליו ולעבוד ביחד, הוא ינגן ואני אשיר, וכך התחלנו".

גרוס: "אצלי זה דווקא התחיל כשהייתי ילד. מה שקרה הוא שחליתי בשפעת קשה והיה עליי להיות בבית תקופה ארוכה. אבי שראה שאני משתעמם, החליט לקנות לי אורגן שבאמצעותו אעביר את הזמן. הוא כנראה זיהה בי איזה ניצוץ של כשרון ואכן צדק. התחלתי להתנסות ודי לבד למדתי לנגן עליו. גם אני כמו יואל, למדתי בישיבה של סאטמר, ויותר מאוחר כאשר נישאתי התחלתי לנגן בחתונות ואירועים. כשהצעתי ליואל להצטרף הוא שמח מאוד, וכך אנו מנגנים".

התייעצתם אי פעם עם האדמו"ר מסאטמר על תחום העיסוק הזה? קיבלתם הכוונה?

קליין: "אנו יודעים איך הרבי רוצה שנתמקד ובאיזו צורה ואופן יש לעסוק. לפעמים אנו מנגנים באירועים של החסידות ולפעמים אנו זוכים שגם האדמו"ר משתתף ושומע אותנו. בפעם האחרונה, ניגנו בחתונה כאן בארץ ישראל כאשר התחתן הנכד של ה'ברך משה' זי"ע, בחתונה של ויז'ניץ. האדמו"ר השתתף בחתונה, ואנו שרנו לקראת המצווה טאנץ, כאשר שרנו את אחד הניגונים האדמו"ר הזיל דמעות ומאוד התרגש. אנו ידענו שאין זה דבר של מה בכך כי האדמו"ר אינו מחצין רגשות בקלות".

גרוס: "זה היה ערב פורים ושרנו את השיר 'אם מצאתי חן בעיניך המלך ואם על המלך טוב, תינתן לי נפשי בשאלתי ועמי בבקשתי'. המילים ממגילת אסתר, ביקשו שנחזור ושנשיר שוב ושוב. שרנו את זה למעלה מ-25 פעמים ואכן נדיר לראות את הרבי מתרגש כך".

אבל אצלכם בשיר 'הרבי' הוא רבי נחמן מברסלב…

גרוס: "'רבי' סתם, בלי תוספות, זהו רבי נחמן. הוא הרבי של רבים כל כך ולכן הוא ראוי לשם הזה – ר'אש ב'ני י'שראל".

הברכה: זה כוחו של ניגון

כמה זמן אחרי ההלחנה, גיליתם שיש לכם להיט ביד?

קליין: "אחרי פסח מגיעים ימי ספירת העומר. אין מוזיקה. אבל לאחר מכן, הופענו בחתונות ומדי פעם שרנו את זה. באחת החתונות, ביצעתי את הלחן הזה יחד עם ילד הפלא נתן פוקס, והיה מרגש לראות איך לפתע כל הקהל הגיע לראות אותנו שרים. השולחנות התרוקנו והקהל כולו נעמד סביב הבמה להאזין לביצוע. למחרת קיבלתי טלפון מאדם שאיני מכירו, וסיפר לי שהוא עובר בתקופה זו בביתו סבל רב, וכשעבר בדרכו תחת האולם ושמע את הלחן, הוא מיהר לעלות, ולדבריו זה נסך בו כוחות מחודשים להתמודדות. הבנו שהשיר הזה עושה משהו לאנשים".

גרוס: "היו מקרים רבים, שדי חזרו על עצמם. כאשר אנשים אמרו שקיבלו חיזוק מהשיר. היה מקרה שבו ניגנו בישיבה חסידית כלשהי. במהלך החתונה שרנו את השיר הזה והייתה התלהבות גדולה. לאחר החתונה הגיע אליי המשפיע של הישיבה ואמר לי שבדרך כלל הוא מעדיף את הניגונים העתיקים והמקוריים ומתנגד למוזיקה חדשה, אבל הפעם כשהוא שמע את השיר הזה וראה איזה רושם כביר הוא עשה על הבחורים, הוא רוצה ללמוד את השיר ולשיר אותו בישיבה".

מתי החלטתם לעשות מזה סינגל ולהפיץ אותו?

קליין: "זה כבר בא בעקבות שיחה מצמררת שהייתה לנו. זה היה לאחר שהתקשר אליי בחור צעיר וסיפר לי שהוא חולה במחלה ממאירה רחמנא ליצלן. הבחור בקושי דיבר, הוא בטיפולים ומאוד חלש. הוא אמר שימיו ספורים ורופאיו אינם מנבאים לו טובות, והוא מבקש שבשעת יציאת נשמה שלו אבוא לשיר לו את השיר הזה. אני הצטמררתי מהסיפור הזה. סיפרתי את הסיפור לשעיה (-גרוס) והחלטנו שהגיע הזמן להוציא סינגל, לתת את השיר לאנשים שרוצים אותו. אגב, אותו בחור, ברוך ה', עדיין חי וקיים ואני מתפלל שיבריא ויחזור לכוחותיו ואזכה לשיר לו את השיר הזה בנסיבות משמחות בלבד".

לא ציפו להצלחה שכזו. יואלי קליין ושעיה גרוס

גרוס: "נכנסנו לאולפן אחרי תשעה באב, והשיר יצא במהירות רבה. זה יצא לציבור מייד לאחר תשעה באב וזכה להצלחה מיידית. בכל מקום שרו אותו, בכל הקעמפים. שמעתי שאפילו ראש ישיבת 'עטרת ישראל' הגאון רבי ברוך מרדכי אזרחי, חבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה, שר את השיר הזה בעת שביקר עם תלמידי ישיבתו במחנה ההשמדה אושוויץ. עשו לזה גם גרסאות שונות והזמר המזרחי חיים ישראל יצר לשיר גרסה מזרחית. זה שיר שמדבר לכל החוגים ולכל מי שנשמה יהודית יוקדת באפו".

קליין: "יש סיפור על הרה"ק רבי משה לייב מסאסוב זי"ע, שהיה ידוע כמי שהקדיש את עצמו למצוות הכנסת כלה. פעם אחת חיתן יתומה והזמין כליזמרים לנגן. הם ניגנו בעת החופה ניגון נשגב מאוד ולאחר שסיימו, ניגש הרבי מסאסוב לכליזמרים והודה להם מאוד וביקש שבעת פטירתו, בהלוויה שלו, ינגנו את הניגון הזה. עברו שנים והמנגנים שכחו מהבקשה אבל יום אחד הם הוזמנו לחתונה בעיירה אחת. הם יצאו לדרך, אלא שהעגלה והסוסים סטו בדרך, והנה הם עוברים ליד בית קברות ורואים המון רב הולך בדרך. כשהם ביררו: 'מי נפטר?' נאמר להם שזה הרבי מסאסוב. ורק אז הם נזכרו בניגון ובבקשתו של הרבי, וניגנו את הניגון מתחילתו ועד סופו. זה הכוח של ניגון. "קיבלתי לא מזמן טלפון מבורו פארק, מבחור שירד קצת מהדרך וחיפש את עצמו. הוא אמר לי: 'אני עכשיו יושב פה לבד בבית, מקשיב לשיר שלך ובוכה. זה מעודד אותי מאוד ואני רוצה להודות לך על השיר הזה'. אלו רגעים שנותנים גם לנו חיזוק".

ההשפעה: זה נוגע בכל יהודי

ציפיתם להצלחה כזו? שכל כך הרבה יאמצו את השיר?

קליין: "האמת שלא. אנו דווקא פחדנו ממכות".

מכות?

קליין: "לא בגלל השיר עצמו. הרגשנו שהשיר יצליח אבל המילים אומרות: 'הקדוש ברוך אמר 'ואנוכי הסתיר אסתיר פני' – אבל הרבי אומר, שאפילו בהסתרה שבתוך ההסתרה וכולי'. ה'אבל' הזה, נשמע כמו ניגוד לדברים שנאמרו כביכול קודם. העירו לנו על הנוסח הזה אחר כך, אבל כבר היה מאוחר מלתקן וחששנו שאנשים יכעסו עליו".

גרוס: "בסופו של דבר אנשים הבינו את עומק הכוונה האמיתית. שאין כאן חלילה ניגוד כלשהו, אלא תוספת והרחבה שהרבי מפרש את הפסוק ומגלה לנו את הא-ל המסתתר בתוך ההסתרה".

	ההצלחה קשורה למלחמה? חיילים במבצע 'צוק איתן'

ייתכן שחלק מההצלחה של השיר קשור לכך שהוא יצא לאור בזמן המלחמה בעזה? האווירה הקשה ששררה בארץ בעת מבצע 'צוק איתן'?

גרוס: "ייתכן מאוד. אני חושב שהאווירה הכללית של המלחמה ודאי גרמה לאנשים לבקש עידוד ונחמה באמונה בקדוש ברוך הוא כפי שמבטא השיר. במצב הקשה הזה, כאשר נשמעו אזעקות כל הזמן, כאשר שמעו על הרוגים ונופלים – זה ודאי גרם לאנשים לשמוע יותר את השיר. במלחמה הזו ראינו איך כל הכוח והעוצמה שכביכול ניסו להפעיל לא הצליחו. ראינו את המנהיגים כושלים וגם את הצבא מדשדש. דווקא בזמנים כאלה אנשים מחפשים את הקדוש ברוך הוא, שהוא בעל הכוח האמיתי בעולם והוא עומד מאחורי כל הדברים הקשים העוברים עלינו".

קליין: "אבל בסופו של דבר, העיקר כאן העניין הפרטי של כל אחד ואחד עם המילים האלה. היו כמה פעמים שהופענו בחתונות, שרנו ובאמצע הייתה אזעקה, אבל בגלל השירה בקושי שמעו את האזעקה".

לו היו מזמינים אתכם להופיע לפני חיילי צה"ל, לחזק את רוחם בקרבות הקשים שהתחוללו בעזה, הייתם מופיעים?

קליין: "אני חסיד סאטמר וּודאי שלא אופיע לפני חיילי צה"ל, כי שיטת רבותיי היא נגד הציונות וכל סמליה. אין לי ספק ששיר כזה מחזק כל אדם בקשיים שלו. זה כוחו של ניגון".

כשמנסים להבין את הלחן, יש בו שילוב של סגנונות קמאיים וחדשים, מה היו מקורות ההשראה שלכם? על איזו מוזיקה גדלתם?

קליין: "אני גדלתי על שירים שורשיים של סאטמר כמו 'שלום עליכם' ו'אהבה רבה'. משם אני בא. זה הבסיס".

קשה לומר שיש לחצר סאטמאר מסורת מוזיקלית כלשהי.

קליין: "אלו ניגונים שמנגנים בסאטמר בכל אירוע חשוב, אם כי המלחינים הם מחסידויות שונות. את ה'שלום עליכם' חיבר ר' בעריש ווישעווער שהיה מגדולי המלחינים החסידיים לפני השואה".

גרוס: "שמו היה רבי דב בריש הלוי הורוביץ זצ"ל והוא התגורר בהונגריה בעיירה ווישאווא. הוא שלח בזמנו לרבי ה'דברי יואל' זי"ע את הלחן הזה, ומאז אומץ הלחן על ידי החסידות. את ה'אהבה רבה' מייחסים להרה"ק רבי הערש'ל מרימינוב זי"ע, והניגונים הללו הם מאבני היסוד בסאטמר".

והמוזיקה החסידית המודרנית לא השפיעה עליכם? אינכם מאזינים לה?

קליין: "אני מאוד אוהב את שיריו ולחניו של המלחין חסיד באבוב ר' משה גאלדמאן זצ"ל. הנוסח החסידי הישן. אולי מי שהולך בדרך הזו היום זה המלחין ר' פינקי וועבער. זה הנוסח שלנו".

המוזיקה הזו, הישנה והטובה, חוזרת, אחרי שאנשים שבעו ממוזיקה זרה.

גרוס: "כך בדיוק, אחרי שאנשים שבעו מהמוזיקה המודרנית שמשום מה קרויה 'חסידית', הם מתמלאים וחוזרים לשורשים. כבר לא רוצים מקצבים זרים שמקורם מברזיל ואפריקה, רוצים את הנשמה היהודית. אתה רואה גם בחתונות, גם אם שרים 'חסידי' כביכול, אבל כשחוזרים לניגון החסידי האמיתי זה רווח לאנשים. אנשים צמאים לזה. כשזה בא, אתה שומע אותם אומרים: אה, לזה חיכינו".

קליין: "היום אין חתונה בלי שירי ברסלב, חב"ד וקרלין. אין חתונה בלי השירים הללו. זה יותר מתאים לנפש היהודית".

"רבי נחמן הוא הרבי של רבים כל כך ולכן הוא ראוי לשם הזה – ר'אש ב'ני י'שראל"

חזרנו גם להברה החסידית היידישאית שנפוצה היום יותר.

גרוס: "אכן, בעבר זמרים אפילו חסידיים לא שרו במבטא היידישאי. את 'ההסתרה' הוצאנו עם המבטא החסידי. אחד הזמרים שרצה לשיר את זה עשה ניקוד כדי שיוכל לבטא את זה בהברה הזו"…

מי יודע איזו הברה יותר נכונה, ובאיזה מבטא למשל השתמשו הלוויים בשירם ובזמרם?

קליין: "אכן קשה לדעת, אנו רק יכולים לנסות ולהרגיש את הצלילים שנכנסים פנימה. את הרגש היהודי. וגם כאשר עושים גרסה של שיר יהודי אמיתי בכל סגנון שהוא – זה מורגש".

עוד נראה אלבום מהלחנים והשירים שלכם?

קליין: "קשה מאוד היום להתפרנס ממוזיקה ומהפקות אלבומים. זמרים משקיעים הון באלבומי מוזיקה ובקושי מכסים את ההשקעה, בגלל כל ההעתקות וההורדות. כך שלא בטוח שנוציא לאור אלבום. בינתיים אנו מוציאים סינגלים, ומי יודע מה טומן העתיד".

גרוס: "בינתיים הוצאנו לאור שני סינגלים, 'קול דודי' ו'הסתרה'. בדרך כלל את זה לא מוציאים לאור בשביל להתפרנס, אי אפשר להתפרנס מסינגל אבל זמרים עושים זאת ככרטיס ביקור, כדי שיכירו אותך. גם לנו היה אמנם עניין להוציא לאור סינגלים ככרטיס ביקור, אבל בשיר הזה היה גם מסר חשוב שרצינו להעביר".

מה השיר הבא שלכם?

גרוס: "כעת אנו עובדים על לחן למילים של רבי נחמן שאמר: אני נהר המטהר מכל הכתמים. מה לכם לדאוג מאחר שאני הולך לפניכם. ניצחתי ואנצח גמרתי ואגמור'".

שיר הניצחון של רבינו הקדוש מברסלב?

"הוא כבר אמר 'ניצחתי ואנצח'".

» לעוד חדשות ברסלב הקליקו כאן