ביבנאל עיר ברסלב נחוג יום הכיפורים באימה וביראה, הרה"צ רבי נחמן שיק שליט"א שהגיע מאומן לארץ ישראל על מנת לפקוד את ציון סביו הגה"צ רבי מנחם זאב שיק זי"ע שיום ההילולא שלו חל בד' תשרי, היה ביום הכיפורים ביבנאל עיר ברסלב, מיד כשהגיע ר' נחמן לארץ ישראל הוא נסע להר המנוחות בירושלים לפקוד את הציון הקדוש.
בשבת קודש פרשת האזינו 'פרשת שובה' שבת ר' נחמן ביבנאל ובסעודה שלישית דיבר ממעלת היום הקדוש שאנחנו נכנסים אליו, בדבריו הדגיש את העניין המובא בשולחן ערוך (אורח חיים סימן תרו'):, 'אשר יום הכיפורים מכפר על עברות שבין אדם למקום אבל על עברות שבין אדם לחברו יום הכיפורים לא מכפר עד אשר ירצה את חברו', והביא את אמרתו של מוהרא"ש זי"ע שאשרי האדם שאין לו עסק עם אף כל השנה ואז כשמגיע ערב סליחות הוא לא צריך לרוץ מזה לזה ולבקש סליחה, אשר זה דבר מצחיק שבערב יום הכיפורים רואים אנשים עוברים בבית הכנסת מאחד לשני: "אתה סולח לי?"
אדם יכול ללבוש כולו לבנים, לעמוד כל התפילה, לישון ביום הכיפורים בבית הכנסת, אבל אם יש לו הקפדה ממישהו והוא לא מבקש מחילה, הוא בבעיה, ובאמת גם המוחל לא צריך להיות אכזרי מלמחול וכך כתוב בשולחן ערוך (שם), ואם הוא כבר בא לבקש מחילה אז תמחל לו, וגם בזה יש הלכות, שאם לא מתפייס תחילה צריך לשלוח שלושה אנשים ואחר כך עוד שלושה כדי שיתפייס, ויכול להיות שנפגעת ואתה באמת צודק, אבל גם אנחנו רוצים שהקב"ה יסלח לנו לכן עלינו לסלוח ליהודי שני גם כן.
וסיפר מה שסיפר אביו הקדוש מה שסיפר לו הרה"ח ר' אליה חיים רוז'ין ז"ל שהוא אשר בנה את בית הכנסת הגדול של ברסלב ב'מאה שערים', ומה שהוא עבר ביזיונות ושפיכות דמים כאלו, אחד אמר לו מדוע ברסלב צריכים מבנה כזה גדול? הרי כל השנים ברסלב היו במרתפים… וכו', והיה אחד שהגדיל עשות וכתב בכל צד מצדדי הבניין (שהוא כידוע בניין גדול), השם שלו (אליה חיים) בסיום יימח שמו… והנה שהגיע ערב כיפור אותו אדם מגיע ומבקש מחילה… והרי כתוב גם בשולחן ערוך, שמוחל לא יהיה אכזרי מלמחול, ולכן הוא צריך למחול לו, אבל באמת סיים ר' אליה חיים, הקב"ה לא מוחל לו.
הרה"צ הזכיר את יום הכיפורים אצל כ"ק מוהרא"ש זי"ע 'בהילו נרו עלי ראשנו', כיצד היה מתכונן באימה ופחד ליום הקדוש וכבר בסעודה מפסקת ראו את היראה הגדולה ששרתה עליו, וכן אחר כך בחג הסוכות שאמר שזה החג שלו, וראינו איך בליל ראשון של החג היה עולה בזריזות לסוכה ועושה את הקידוש בשמחה עצומה.
במהלך ערב יום הכיפורים המקווה המרכזי היה פתוח לתועלת אנ"ש שקיימו את מנהג הטבילה חמש פעמים במהלך היום שכ"ק מוהרא"ש זי"ע היה נוהג גם כן כך כשהיה בצעירותו (הרה"צ שליט"א).
ביום הכיפורים התקיימו מספר מניינים מרכזיים בבית הכנסת הגדול בנוסח 'עדות המזרח', בבית הכנסת המרכזי בנוסח ספרד, ומניין של עדת תימן. בלילה שקודם נערכו הסליחות המרכזיות האחרונות בציון הקדוש בנוסח 'עדות המזרח' בהשתתפות הרה"צ שליט"א.
לאחר מכן נתנו את כסף הפדיונות לקופת הצדקה ב"היכל הקודש" כפי שנהג כ"ק מוהרא"ש זי"ע לתת את זה למוסדות צדקה וחסד.
מראות יום הכיפורים ביבנאל עיר ברסלב
