יום לידתו של הצדיק

בתאריך כ"א אייר ת"ש, נולד הצדיק בירושלים לאביו הגאון הגדול רבי מנחם זאב שיק – גאב"ד טאקאי זצ"ל, ולאימו הרבנית הצדקת מרת מלכה ע"ה.

כיצד זכה הצדיק להתקרב לרבנו?

בשנת תשי"ז, בהיותו בחור בן חמש עשרה וחצי, זכה להתקרב אל רבנו הקדוש רבי נחמן מברסלב זי"ע לאחר שהזדמן לידו  ספר 'משיבת נפש'. מאז ועד היום עברו עשרות שנים בהם זכה העולם להתבשם מקדושתו של הצדיק ומאלפי ספריו הקדושים – שחוברו על פי דרכו של רבינו, רבבות יהודים זכו להתקרב אל הקדוש-ברוך-הוא בזכותו ועשרות אלפים התקרבו על ידו לחסידות ברסלב אותה הפך לשם דבר.

לשם מה באה נשמתי לזה העולם?

סהדי במרומים שנשמתי באה לזה העולם רק לעזור לבני הנעורים ולהוציאם מהבוץ שנפלו שם.

(אשר בנחל, כרך קנג, מכתב ב' עא תשס"ו)

כל זמן שאחיה אגלה ואפרסם את דעת רבנו בכל העולם כולו, ולא אנוח ולא אשקוט עד שלא יהיה בית אחד מכל בתי ישראל, שלא יהיו נמצאים שם ספרי רבנו.

כי אני מרגיש שנשמתי ירדה בזה העולם רק לגלות ולפרסם את רבנו בכל העולם כולו.

(אשר בנחל, כרך י', מכתב א' שי, שנת תשל"ד)

אני נגד גירושין, ואני באתי לזה העולם רק לבנות בתים ולא לשבור בתים.

(אשר בנחל, כרך קנב, מכתב א' תתקמג, תשס"ו)

מהי השמחה הגדולה שלי?

אין עוד שמחה אצלי יותר גדולה מהפצת ספרי רבנו.

(אשר בנחל, כרך קנג, מכתב ב' רמו תשס"ו)

מה קיבלתי על עצמי?

קיבלתי על עצמי אני לא אנוח ולא אשקוט, עד שאמלא את כל ארץ ישראל ואת כל העולם כולו עם קונטרסים וסידורים.

(אשר בנחל, כרך קנה, מכתב ב' תשמח, סיוון תשס"ו)

מי הם הילדים שלי?

אני רוצה להדפיס מה שיותר ספרים ולהוציא את כל כתבי היד שיש תחת ידי, כי רק זה מה  יישאר ממנו, ורק זה הילדים שלי.

(אשר בנחל, כרך קנט' ג' תרעו, טבת תשס"ז)

 במה אוכל להתפאר לפני בית דין של מעלה? 

דבר אחד אני יכול להתפאר לפניכם וכן לפני בית דין של מעלה, שתהילה לאל, לא הולכתי אתכם שולל, אלא כל זמן שאתם אוחזים עמי אתם לוקטים טוב אמיתי ונצחי.

(אשר בנחל, כרך קנב, מכתב א' תשעז, תשס"ו)

איזה ספר נגמרה הדפסתו ביום הלידה של הצדיק?

חסדי ה' יתברך, שהיום כ"א באייר, חסד שביסוד, נגמרת הדפסת הספר הנפלא הזה, ("שמירת הברית"), אשר מדבר ומגלה את החסד והרחמנות שיש עדיין אצלו יתברך אפילו לאלו שפגמו במידת יסוד.

(אשר בנחל, כרך כב', מכתב ג'  רצט, שנת תש"ם)

מה הקשר שלי למלאך עזריאל?

אודות שאלתך בעניין המלאך "עזריאל" הממונה על מי שפגם בפגם הברית-  הוצאת זרע לבטלה, ומבקש בעדו, ומלמד עליו זכות, המובא הרבה בדברינו, מאין מקורו?

הנה באמת יש לי על זה אריכות וכו', ומכמה טעמים לא אוכל עדיין להאריך בזה, רק אציין לך מ'קהילות יעקב': "יש מלאך עזריאל ברקיע שהוא בפתח הב' דהיכל נוגה, והוא ממונה לחתום פסק הדין היוצא מהיכל הזכות – הן למוות והן לחיים וכו', ועזריאל ממונה לחתום חיים" וכו', עיין שם.

 עוד שם: "עזריאל הוא 'חסד דיסוד'" וכו', עיין שם. (ועיין 'אשר בנחל' חלק כח- מהדורה ישנה, מכתב ג אלפים תרי"ז, ותקשרו לכאן ודו"ק).

ובזוהר החדש (פרשת בלק) האריך, שהמלאך עזריאל הולך לפני כל בר נש דנפיק מהאי עלמא וכו', ואזיל קמיה עד תרעא חדא דגינהום וצווח לממוני דגהינום וכו' עיין שם.

ועיין גם בספר 'מדרש פנחס', שמביא מהרב הקדוש רבי פנחס מקוריץ זי"ע:    "כשהאדם עוזר לחברו, נעשה מרכבה למלאך עזריאל", עיין שם.

אחי, אחי! הרבה הרבה בכיתי לה' יתברך, הרבה הרבה צעקתי לה' יתברך, הרבה ביזיונות, חירופין וגדופין סבלתי בעסקי רבנו, הרבה הרבה יגעתי בכל יום.

 טעמתי טעם מיתה וגסיסה ממש בכל שעה ורגע, השלכתי נפשי מנגד לגלות ולפרסם דעת רבנו בעולם.

 הסתבכתי בחובות לאלפים ורבבות ממש, בלי שום גוזמא, בעבור הדפסת ספרי רבנו. הקמתי תלמידים ומקורבים רבים, פרסמתי דעת רבנו בעולם במסירות נפש ממש במלוא מובן המילה, כידוע ומפורסם לכל אנשי שלומנו.

אחי, אחי! שום דבר לא בא והגיע אלי בנקל, קמו עלי תרבות אנשים חטאים, ובעזרתו יתברך לא נפלתי בדעתי, ובחסדי ה' יתברך, עברתי על הכול.

 רבנו אמר למוהרנ"ת ולרבי נפתלי, שיהיו נעשים שניהם מלאכים, וגם אמר להם שמותם איך שיקראו, וכתבו את זה בפנקסיהם.

(אשר בנחל כרך כח, מכתב ד' תתיט, שנת תשמ"ב)

ובאמת עליך לדעת כי יש מלאך נורא ועזריאל שמו, והוא ממונה על אלו הנפשות שנכשלו בהוצאת זרע לבטלה, וכשאלו הנפשות מרחמות על עצמן ובאות אליו יתברך בשיחה ובתפילה, אזי הוא מלקט את שיחתן ותפילתן, ובונה מזה היכלות היכלות, "עין לא ראתה אלוקים זולתך יעשה" (ישעיה סד, ג).

 (אשר בנחל כרך כח, מכתב ד' תקמ, שנת תשמ"ב)

ויש להוסיף:

שאף הצדיק מסר נפש כל חייו להציל את צעירי ישראל מפגם הברית ולבנות היכלות בכל רחבי העולם, אלו בתי המדרש הנראים "היכל הקודש".

יום לידת הצדיק כ"א באייר בימי ספירת העומר מכוון כנגד "חסד שביסוד". כמו מהותו של המלאך עזריאל.

כפי שכתב הצדיק במכתבו:

"עליך לדעת, כי בעוונותינו הרבים, הניסיונות רבים מאוד מאוד, והמרירות עוברת על בחורים הרבה הרבה יותר ממך, וממה שעובר עליך אתה יכול לשער קצת מה שעובר על אחרים, ואין להם לפני מי לספר זאת, ואין להם שום ספר שידבר מזה, לולא ה' יתברך עזרני וזיכני להיות שליח מצווה על דבר זה.

 חסדי ה', אני נולדתי בספירת "חסד שביסוד", ומאת ה' הייתה זאת, למצוא רק את החסד לכל אלו שקלקלו ביסוד, אשר ממש אין שום בריה ואף אחד בעולם שיעסוק בזה או שיכתוב מזה, ומכל שכן אין מי שידפיס בזה".

(אשר בנחל, כרך כט, מכתב ד' תרכ, תשמ"ב)

מה דרשו דורשי רשומות?

הצדיק נולד ביום כא באייר ת"ש והסתלק מהעולם ביום יז בשבט תשע"ה. שני תאריכים אלו רמוזים בפסוק אחד בספר תהילים:

"אך (כ"א) טוב (=י"ז) לישראל, אלוקים לברי לבב". (עג, א)

"עזריאל" ושמו הפרטי של הצדיק "אליעזר" – אותן אותיות.

מדוע נהג הצדיק לחגוג את יום הולדתו למרות שרוב הצדיקים לא נהגו כן?

הצדיק היה רגיל לומר  כי בדרך כלל לא מקובל אצל החסידים והצדיקים לערוך יום הולדת. כי עד יום המיתה לא יודעים אם האדם יזכה לצאת מזה העולם בקדושה או חלילה לא. מלבד צדיקים יחידי הדורות שעוד בימי חייהם ראו  מה פעלו בעולם הזה.

 מורנו רבי נתן מברסלב זי"ע ערך בכל שנה סעודה ביום הולדתו וכן נהג הרבי מליובאוויטש זי"ע, כי אצלם ראו כבר בחייהם את פעולותיהם הגדולות בעולם.

גם לי יש שמחה גדולה שברוך ה' השארתי בעולם יהודים עובדי ה', שמדברים עם הקדוש ברוך הוא ולומדים את התורה הקדושה, זו הסיבה שאני עושה שמחת יום הולדת.

מדוע הייתי שבור מאוד ומי שמח אותי?

היום הייתי מאוד מאוד שבור, כי אני מסתכל אחורנית, עברו עלי שישים וחמש שנים, ואני עושה חשבון הנפש מה פעלתי וכו'.

הייתי מאוד שבור עד שניגש אלי היום, יהודי שבחלום הכי שחור לא הייתי מאמין שהוא היה פעם חילוני, ועבר עליו כל מה שעבר. כל הטומאות וכל הזוהמות שבעולם, והוא בכלל לא נראה אדם כזה. והוא אומר לי: "אלמלא הקונטרסים הייתי עדיין בחושך". עד עכשיו אני המום שאדם כזה היה פעם חילוני, בלי כיפה בלי זקן ופאות, גוי גמור, אוכל טרפות ונבלות, מחלל שבת והוא עושה כל מיני תועבות.

 היום הוא נראה חרדי לכל הדעות, ואם לא היה מספר לי לא הייתי מאמין. זה הכניס בי שמחה גדולה מאוד, שאני רואה שהיום הזה כא באייר זה באמת יום שראוי לשמוח בו מאוד מאוד, כי אלמלא היום הזה לא היה "אשר בנחל" בעולם.

(אשר בנחל, כרך קנ, מכתב א' צה כא באייר תשסה)

הנה היום הזה הוא אצלי יום גילה יום שמחה, כי אלמלא היום הזה לא היה אשר בנחל " בעולם. היום אמר לי אדם שאלמלא הספר "אשר בנחל" עדיין הוא היה חולני וכו', והיה מונח בתוך שיקוץ תיעוב זיהם וכו' ובזכות "אשר בנחל" זכה לחזור בתשובה. לכן זה אצלי יום שמחה גדולה מאוד, וזה שימח אותי מאוד מאוד.

(אשר בנחל, כרך קנ, מכתב א' צד הכא באייר תשסה)

היום הזה אצלי יום שמחה גדולה מאוד, כא באייר זה חג גדול מאוד מאוד, וראוי לשמוח ביום הזה. כי בלי היום הזה לא היה "אשר בנחל " בעולם.

(אשר בנחל, כרך קנ, מכתב א' צח כא באייר תשסה)