זאת חנוכה נקרא כך משום שביום זה קוראים בתורה את גמר הקרבת קורבנות הנשיאים כפי שהקריבו מידי יום ומתחילים את הקריאה בפסוק: "זאת חנוכת המזבח ביום המשח אותו מאת נשיאי ישראל וגו'" (במדבר, פרק ז', פס' פ"ד).
בתורת החסידות יש חשיבות עצומה ליום 'זאת חנוכה' ואמר הבעל שם טוב הקדוש זכותו יגן עלינו כי ב'זאת חנוכה' שהוא היום האחרון של חנוכה הוא גמר החותם של כל התיקונים שהתחלנו בימי אלול הקדושים, ימי ראש השנה שבהם דנים את האדם על כל מה שיעבור עליו בשנה, יום הכיפורים בו חותמים את מה שנכתב בראש השנה, סוכות, הושענא רבא שאז מחלקים לאדם את הפתקים שבהם כתוב מה שכתבו וחתמו, אומר הבעל שם טוב הקדוש זי"ע שהשליחים הללו יוצאים וכל אחד יש את כתובתו, אבל יש אנשים שעדיין לא מצאו את כתובתם, אבל ב'זאת חנוכה' מוסרים לכולם את הפתק, ולכן יום 'זאת חנוכה' זה יום גורלי יום בו אפשר לבקש מהקב"ה ישועות עבור כל השנה בגשמיות ורוחניות, ועל ידי תפילה בדמעות אפשר לשנות אם חס ושלום נכתב איזה גזרה רעה בפתק.
יש צדיקים שנהגו לעשות מדורה ב'זאת חנוכה' מכל השמנים והפתילות שבהם קיימו את מצוות הדלקת הנרות בכל ימי חנוכה, ובשעה שהאש בוערת מבקשים ממנו יתברך את כל משאלות ליבם משום שאז הוא עת רצון גדול מאוד.
תמיד ראו אצל כ"ק מוהרא"ש זי"ע התעוררות מיוחדת ביום 'זאת חנוכה' והיה מדליק את הנרות בהתעוררות ובחיות עצומה.
מידי שנה מגיעים יהודים רבים מכל רחבי הארץ ביום 'זאת חנוכה' לציון הקדוש של כ"ק מוהרא"ש זי"ע להיוושע בזכות הצדיק הקדוש בדבר ישועה ורחמים.
