המגיד הגדול ממעזריטש זי"ע, היה ממלא מקומו של הבעל שם טוב הקדוש זי"ע, והוא למד עם תלמידיו את כל מה שקיבל מהבעל שם טוב הקדוש זי"ע, וגילה את אלוקותו יתברך בגילוי רב מאוד.
והיה לו תלמיד בשם רבי אהרון הגדול מקארלין זי"ע, שהיה לו כוח גדול להחזיר אנשים בתשובה, ומסר נפשו בשביל הקדוש ברוך הוא, ונפטר בגיל צעיר.
חתנו היה הצדיק הקדוש רבי מרדכי מטשערנאביל זי"ע, (שהחזיק מאוד ממוהרנ"ת ז"ל), ונשא לאשה בת יתומה בשם חיה-שרה, שהייתה בתו של רבי אהרון מקארלין זי"ע. בנם הבכור נקרא בשם: רבי אהרון מטשערנאביל, שהיה ממלא מקומו, ונקרא על שם סבו: רבי אהרון הגדול.
פעם אחת רצו הגויים לעשות פוגרום בעיירתם. אזי התאנח מאוד מאוד ואמר: אוי, אוי, אוי, אם היה לי את הכוח של הסבא שלי רבי אהרון הגדול מקארלין זי"ע, לא היה פה פוגרום, וסיפר אז סיפור, שבימי המגיד ממעזריטש זי"ע התלקטו המון גויים פוחזים, ובאו עם גרזנים וסכינים, ורצו לעשות פוגרום בעיר מעזריטש, והודיעו על יום בואם. כל התלמידים פחדו מאוד, וארזו את ספרי התורה וכו', כי בדרך כלל הרשעים, יימח שמם, לוקחים ראשונה את ספרי התורה, ועושים מזה כל מיני ביזיונות, רחמנא ליצלן.
והנה בבית הכנסת הייתה נברשת עם שישים קנים מרהיבה ביופייה, שעשאה רבי אהרון הגדול, כי פעם שמע מרבו המגיד, שרוצה שבבית הכנסת שלו תהיה נברשת של שישים נרות, ובשעה שהתלמידים ארזו את הספרים הקדושים ואת ספרי התורה, רבי אהרון הגדול עמד עם פניו מול הקיר, והתבודד להקדוש ברוך הוא.
וכשרצו התלמידים להוריד גם את הנברשת, הסתובב ואמר: את זה תעזבו, אני בטוח שלא יגעו בזה. ותכף כששמעו כזאת, אמרו למגיד הקדוש, שרבי אהרון אינו מניח להוריד את הנברשת. ניגש המגיד ואמר לרבי אהרון תלמידו: אם אתה כל כך בטוח שלא יגעו בזה, אזי לא יהיה פוגרום פה. ואמר לשמש שיכריז, שכולם – אנשים, נשים וטף שיבואו לבית הכנסת ויתחבאו בתוכו. רבי אהרון הגדול ראה שכולם באים, והבין איזו משימה הטיל עליו רבו המגיד הקדוש, שהוא בכוחו הגדול ימנע פוגרום, אזי אמר: רבי, עזרו לי, אני לא יכול לבד; ענה לו רבו: לעזור לכם אני יכול; ולפתע פתאום הגויים באו, ונפל עליהם פחד ואימה, והחלו לנוס, ואחד דקר את השני, והרגו מבניהם מאות. למדים מכאן מה זה כוח של צדיקים, שהיו כל כך דבוקים בהקדוש ברוך הוא, עד שלא הסיחו דעת כרגע ממנו יתברך, הם הם קדושי עליון, אשרי המדבק בהם!
אשר בנחל חלק סא מכתב י"ב תפו
