המגיד ממעזריטש זי"ע היה עני גדול, בהתחלה גר באיזו בקתה, בית שהולך ליפול על יד נהר, ואיך זכה כל כך הרבה ללמוד תורה? בלילה הוא שומע צפרדעים מקרקרים, אמר לעצמו: אני שוכב פה במיטה, והצפרדעים כבר שרים שירה להקדוש ברוך הוא, וירד מהמיטה.
למחרת הוא מקדים שעה, ושומע שהם כבר מקרקרים, אמר: מה, הצפרדעים הקדימו אותי?! אני אקדים אותם. וככה עוד שעה ועוד שעה, עד שהוא ראה שהם מקרקרים כל הלילה, ובאמת אדם צריך לישון משהו, אזי הוצרך לעקור משמה, כי הוא אמר לעצמו בהיותו שם: "איך אני ישן כשהצפרדעים מקרקרים כל הלילה להקדוש ברוך שירות ותשבחות, ואני ישן לי?!" אזי עבר דירה.
הצדיק הקדוש רבי בונים מפשיסחא זי"ע, איך הוא זכה להיות מתמיד? היה לו שכן נפח, והנפח קם בבוקר מוקדם מאוד מאוד, והתחיל כבר לעבוד בפחחות, ודפק ודפק, אמר לעצמו הצדיק: "תראה, זה לוקח פח, ועם הפטיש דופק ועושה שמה איזה כלי, איזה דלי, ואני שוכב לעצמי, אזי אקדים אותו".
וכבר קם בבוקר והקדים אותו, וישב ולמד. הנפח חשב: "הנה יושב לו אברך שמה, ומקרקר לו בגמרא, ושר לו שיר, ואני ישן, הלוא אני יכול להרוויח כסף", אזי החליט: "מחר אני אקום לפניו, ואעבוד בפחחות", והוא קם לפניו. והצדיק עשה לעצמו עוד פעם חשבון: "תראה, הוא כבר קם לפני שמה, ודופק על הפחים, ואני עדיין ישן". וככה עשו תחרות מי קם קודם, עד שלבסוף הנפח נשבר, ונתן לצדיק להשיג אותו.
רואים מה זה צדיקים, איך שהסתכלו בזה העולם, העיקר זה רק תורה ותפילה.
אשר בנחל חלק ק"ס מכתב מא תשכט
