בעניין מה ששאלת איך התנהג רבנו ז"ל בהדלקת נרות חנוכה וכו', זה ידוע אצל אנשי שלומנו, שרבנו ז"ל היה סגור ומסוגר בדירתו, רק בני ביתו היו שם, ולא הרשה לאף אחד שיהיה שם בעת ההדלקה, ולכן לא ידעו כלום, מה שאין כן אצל מוהרנ"ת ז"ל, כן היו אנשי שלומנו רגילים, והיה אש להבה, והיה בשמחה עד מאוד, ומרוב שמחה בכה הרבה, וישב לפני הנרות בדבקות עצומה, והיה מתבודד הרבה עמו יתברך, וישב זמן ארוך אצל הנרות בעיניים סגורות, ורק ראו איך שזולגות דמעות על לחייו ועל זקנו.
ואודות המזמורים, כבר כתבתי שזה מקובל אצל אנשי שלומנו, ותקנתי את המזמורים כפי דברי רבנו ז"ל [כמובא באריכות במקום אחר], ויש מקור לכל מזמור שהדפסתי בספרי "נר להצדיק", מספרי רבנו ז"ל, קחהו משם.
ידוע מהצדיקים הקדושים שהיו אומרים, שהחתונה הגדולה מתחלת מחמשה עשר באב, ונגמרת ב'זאת חנוכה'.
אשר בנחל חלק סו מכתב יג תתעב
