לנכון קיבלתי את מכתבך.
אין מילים בפי להסביר את הכאב והצער שיש לי, ואני משתתף בצערך הקשה ממה עבר עליך בשואה הנוראה, אשר מאז ברוא אלוקים את האדם על פני האדמה, לא היו רציחות אכזריות וברבריות כאלו בעולם, וכל אומות העולם עמדו מהצד והסתכלו, ולא עשו דבר על הרצח והטבח האכזרי שנעשה לאנשים חפים מפשע, טף ונשים וגברים, זקנים ונערים וכו', נרצחו ונשמדו באכזריות כזו, שרק לשמוע לספר את זה, אוחזת בנו צמרמורת, ומכל שכן אלו שעברו את הגיהנום האכזרי הזה, אין לתאר ואין לשער ואין להסביר את הכתם השחור שנשאר עליהם, גברים ונשים שראו במו עיניהם איך רצחו באכזריות הכי גדולה את אביהם ואימם, אחיהם ואחיותיהם, בעליהם נשיהם וילדיהם וכו', האם יש צלקת גדולה יותר מזו?! ולכן כל מי שעבר את השואה, צריכים לדון אותו לכף זכות, ואסור לקטרג עליו בשום פנים ואופן, יהיה איך שיהיה. והצדיק הקדוש מסאטמאר זי"ע אמר פעם לאחד: למי ראוי היום ליתן קוויטל ולהתברך מפיו? תלכו לבית הכנסת, ותראו מי שמגביה את השרוול מהחולצה, כדי להניח תפילין, ויש על זרועו מספר, שחרטו על ידו העמלקים הארורים, ליהודי כזה ראוי ליתן קוויטל ולהתברך מפיו. 
ופעם דיבר מהקדושים שנשרפו ונחנקו ונהרגו על קידוש השם, ואמר בזו הלשון: מילא אלו הנשמות, אין מספיק גן עדן למעלה בשבילם, ומדרגתם עצומה וגבוהה מאוד, כמובא בזוהר הקדוש (ח"א דף לט.), שאלו שנהרגו על קידוש השם, אין שום בריה שתוכל לעמוד במחיצתם, אבל סיים: אלו שנשארו בחיים אחרי ההרג והשואה הנוראה, ומנסים לשכוח, וחוזרים ובונים מחדש בתים נאמנים להקדוש ברוך הוא, ושומרים תורה ומצוות, הם במעלה יותר גדולה אפילו מהנרצחים. כל כך הפליג במעלת אלו שלא שלא התייאשו, ולא זרקו את האמונה הקדושה אחרי גוום, אדרבה הם נשארו לבדם אודים מוצלים מאש, ואף על פי כן נשארו שלמים באמונה פשוטה בו יתברך, ומקיימים את מצוותיו הקדושות, ומחנכים את ילדיהם על טהרת הקודש, הם אצלי במעלה הרבה יותר גדולה מאלו הנרצחים, שהומתו על קידוש השם (ויש בדיבורים אלו עמקות עמוקה עד מאוד).
ולכן דעי לך, שאני משתתף בצערך ובצער כל אלו שעברו את השואה הנוראה, אבל עכשיו עליכם לעשות למענו יתברך ולחזור בתשובה, ולהתחיל לשמור מצוותיו יתברך. ובזה תעשו נחת רוח לכל הנשמות הקדושות של משפחתכם שנהרגו ונשרפו על קידוש השם, ויש עוד להאריך, אך קשה עלי הכתיבה בענין זה.
המאחל נחמה אמיתית…
(אשר בנחל חלק נז' מכתב י"א שנט).
