הדלקת נרות אצל כ"ק מוהרא"ש זי"ע הייתה כל השנים מעמד עילאי, יעידו על כך אנ"ש שזכו לשהות בצל הקודש בימי החנוכה, בעיקר בחורי מתיבתא 'היכל הקודש', שהיו סמוכים על שולחנו של מוהרא"ש בימי בחרותם וזכו להשתתף בהדלקות.
כ"ק מוהרא"ש זי"ע היה יורד לתפילת ערבית יחד עם כל אנ"ש, בערב חנוכה היה שואל מי מהבחורים רוצה להדליק את המנורה בבית הכנסת בין מנחה לערבית, והבחור שהיה מעוניין בכך היה עושה זאת שכ"ק מוהרא"ש זי"ע יחד עם כל אנ"ש עומדים לצידו במעמד הדלקת הנרות.
לאחר תפילת ערבית היה עולה יחד עם כל הקהל לביתו, ועם חליפת טיש בעקטישע ושטריימעל, התחיל באמירת לשם יחוד לפני הדלקת נרות מתוך הספר הקדוש שחיבר על ענייני חנוכה: "נר להצדיק", אחד מהבחורים או הנכדים היה מדליק את השמש, (והיה שולח לבדוק עם הרבנית ע"ה מוכנה להדלקת נרות), ומוהרא"ש היה נעמד לאמירת הברכות בנעימה מיוחדת, והחל בהדלקה הנרות, לאחר מכן היה אומר בעמידה את נוסח "הנרות הללו", והיה מתיישב על מקומו למול המנורה ומתחיל לזמר יחד עם הקהל את פזמון "מעוז צור" בנוסח ברסלב, ומתחילים באמירת העשרה מזמורים שנאמרים במעמד הדלקת הנרות כשכול מזמור נאמר בניגון אחר בנוסח ברסלב (סדר הניגונים באמירת מזמורים אלו מקובל מדור לדור עד רבי נתן ששמע זאת אצל רבנו ז"ל), בסיום ניגון המזמורים, היו מזמרים את הפיוטים המפורסמים: "ידיד נפש", "קל מסתתר", "אור הגנוז", בנוסח חסידי ברסלב.
היה מתבודד זמן מה אל מול הנרות בדבקות עצומה.
לאחר מכן היה עובר הקהל הרב לברכה אצל כ"ק מוהרא"ש זי"ע, ומוהרא"ש היה מדבר עם כל אחד בפרטיות ומברכו בכל מיני ברכות.
היה מורה לבחורי הישיבה לרדת ולהדליק נרות במטבח הישיבה ומעורר את הבחורים להתבודד על יד הנרות למציאת זיווג הגון משורש נשמתם שזה זמן מאוד מסוגל לכך.
אשרי עין ראתה כל אלה.
הבאנו לפניכם גלריית תמונות מארכיון 'ברסלב סיטי' הדלקת הנרות בשנים שונות.