כפית התחזקות – למה ליקוטי מוהרן נקרא ספר של משיח?

דמעות… געגועים… אוי לנו שהצדיק כבר אינו איתנו. אני לא חסיד ברסלב, אבל עיני זולגות דמעות כשאני רואה את מוהרא"ש. זכיתי לראותו כל שנה באומן. יעצתי לו לעבור לאולם גדול, ושנה לאחר מכן אכן עבר לאולם ענק, אולי בשכר זה אזכה להיות במחיצתו לעוה"ב… אשריכם שאתם מזכי הרבים, אין קץ לשכרכם. המשיכו בעבודת הקודש להפיץ את דברי מוהרא"ש, דעת תורה בטהרתה. כמה שאנחנו מתגעגעים לראות את פניו הקדושות.