ומובא בספר הישר, שדרכו של אברהם אבינו הייתה להכניס כל עובר ושב, וליתן להם לאכול. וכשגמרו, ציווה להם לברך לאל עולם, ומי שלא רצה, ביקש ממנו מעות, וכך גילה ופרסם את שמו של הקדוש ברוך הוא.
פעם נכנס אליו ערבי זקן, בן מאה שנים, ונתן לפניו לאכול, ואחר האוכל ציווה לו לברך, ולא רצה, ואז ביקש ממנו מעות בעבור האוכל ולא רצה, ואיים עליו אברהם אבינו, ולקח הערבי הזקן את מקלו, והיכה את אברהם אבינו, ורץ אברהם אבינו ולקח את מקלו, ופצע את ראש הערבי, עד שזב ממנו דם, והלך הערבי.
והתגלה לו השם יתברך, ואמר לו: "אברהם, אברהם, לי יש סבלנות אל הערבי הזקן הזה, כבר מאה שנים אני נותן לו לחם לאכול ובגד ללבוש, וסובל אותו, ואתה בשביל עניין אחד נעשית עצבני והיכית אותו?!" ופייס אברהם אבינו את השם יתברך בתפילה.
ראה וגם ראה מה נקראת סבלנות וארך אפיים!
אשר בנחל חלק לא מכתב ד' תתקפה
