שני שוטרים שנסעו בניידת משטרה הבחינו במפיץ שהפיץ במרץ את הקונטרסים בצומת. הם פנו לעברו והשוטר שישב סמוך לחלון שאלו: "מה אתה עושה?". המפיץ התייחס לשוטר כאל כל יהודי אחר והשיב: "אני מפיץ חוברות נפלאות המדברות מאמונה, שמחה, עצות טובות ועוד הרבה דברים טובים. משהו נפלא מאוד!"
השוטר גילה התעניינות וביקש קונטרס אחד וגם נתן פרוטה לצדקה. בין כך הוא הבחין בקמיע שאחז המפיץ בידו ושאל מה זה. "אהה… זה דבר גדול מאוד…" הפליג המפיץ תוך כדי שהוא נושא את ראשו ומגביה את ידיו למעלה, "זה קמיע שבכוחו להציל מפיגועים, מתאונות ומכל דבר רע".
השוטר התעניין גם בקמיע הקדוש והשניים החלו לפתח שיחה. בינתיים התאספה שיירה ארוכה של מכוניות מאחורי רכב המשטרה וכל הנהגים המתינו בסבלנות לסיומה של השיחה, שכן מי יהין לצפצף ולזרז את השוטרים…
המפיץ החל להרגיש שלא בנוח לנוכח העובדה שבגללו ממתינים כל כך הרבה נהגים הממתינים בסבלנות כילדים טובים. לאחר מספר דקות גם השוטר הבחין בכך וביקש מהנהג שיעלה עם הרכב על המדרכה. שם הוא שאל את המפיץ: "טוב, אז כמה עולה הקמיע הזה?".
המפיץ השיב שהמחיר הוא שלושים וששה שקלים אך השוטר הסביר שאין עליו סכום כזה. "הייתי שמח לתת לך אותו בחינם אך יש בזה עניין לשלם עבור הקמיע שלושים וששה שקלים דווקא – פעמיים ח"י" הסביר המפיץ. השוטר עשה השתדלות וחיפש בכיסיו אחר כמה שקלים והנה הוא מצא שטר של עשרים שקלים. אחר חיפוש נוסף מצא עוד עשרה שקלים באחד הכיסים ולבסוף הצליח להוציא בדיוק עוד ששה שקלים נוספים. כפי הנראה שהנך זקוק קמיע הזה ומשמים דאגו שיהיה לך בדיוק את הסכום" חייך המפיץ. כך נפרדו השניים בידידות כשהשוטר זכה לקבל קונטרס וקמיע.