סיפור בעל מוסר השכל עצום על מסירות נפש של גדול בתורה למען שמירת המצוות של יהודי אחר, אף שזה היה כרוך בסיכון חייו האישיים, קראו ותחי נפשכם.
פעם ישבו תלמידי הבעל שם טוב הקדוש זי"ע ודיברו מאלו שרודפים אותם, היה חסיד אחד שהחל לדבר על הצדיק הקדוש בעל ה'נודע ביהודה' שהוא חלק על החסידים, קפץ הצדיק ר' דוד, ואמר: אתם מדברים על הצדיק הקדוש ה'נודע ביהודה'? אפילו שחולק עלינו, אתם יודעים מי זה? הלא הוא מסר נפשו במסירות נפש בעבורו יתברך בשביל יהודי אחר, ושאלוהו: על מה מדבר, וסיפר להם, שה'נודע ביהודה' כיהן ברבנות בעיר בראד, שבת אחת ראה שהשואב מים סוחב דליי מים על כתפיו, והחל לצעוק עליו: עצור, אל תזוז ממקומך עם הדליים, אסור בשבת.
ענה לו השואב מים יהודי מסכן: רבי, המים הללו אני מביא אל הפריץ, ואם לא אספק לו את המים אפילו בשבת, הוא ירצחני, הוא כעסן ורוצח גדול. אני מפחד ממנו. ענה ואמר לו הרב הקדוש ה'נודע ביהודה': לא, אינך הולך יותר, אסור לחלל שבת, וכשתבוא מחר, וישאלך מדוע לא באת? תאמר שלא הרשתי לך.
וכן היה, ביום ראשון הגיע עם מים לפריץ, שאלו הפריץ בכעס ובזעם גדול: היכן היית אתמול? ושיניו דא לדא נקשן, מרוב פחד ענה ואמר: הרב לא הרשה לי. שלח תכף את אחד משריו לקרוא אל הרב, והגיע. והוציא הפריץ אקדחו ביד אחת והחרב ביד שניה, ושאלו: תאמר לי, האמת ונכון שמנעת משואב המים להביא לי מים? וענה: אמת הדבר! ושאל: מדוע? וענה: כי זו שבת וכו', ואמר הפריץ: אני הורג אותך.
ופתח ה'נודע ביהודה' חולצתו והראה את ליבו, ואמר תירה בי, תנעץ חרבך בי, אינני מפחד, אינני מחלל שבת! בראות הפריץ את אומץ ליבו, נרגע ונתהפך לגמרי, ופייסו ואמר: אני רואה שאתה כל כך חזק באמונה, אזי אכבד אותך מאוד, ויש לי יער עם עצים רבים, ואיני רואה בזה הצלחה, אני מאמין שלך תהיה הצלחה, אני נותן לך אותו לשלוש שנים, והרוויח הצדיק אז שש מאות זהובים וכו', וכבר לא רצה להשתמש בכסף זה, כי אמר, שאינו רוצה להשתמש בכסף של יהודי… למדים מכאן, מה נקרא יהודי אמיתי שמוכן למסור נפשו בעבור יהודי אחר.
(אשר בנחל חלק קלה' מכתב לג' שפד.)
