בסיפור הבא מספר כ"ק מרן מוהרא"ש זי"ע על מעלת וקדושת הרמב"ם וגודל היראת שמים שלו.
היה טוב מאוד, שתקבע לעצמך ללמוד בכול יום ברמב"ם, כי הוא מחיה מתים ברחמים רבים (ר'מ'ב'ם' ראשי תבות : מ'חיה מ'תים ב'רחמים ר'בים); והעולם מספרים, שהרב הקדוש רבי אלימלך מליז'ענסק זי"ע, לא למד בתחילה את ספר הרמב"ם ז"ל, והציק דבר זה להרמב"ם בעלמא דקשוט, מפני מה אני לומד הרב הקדוש הזה ספריו, ונתראה אליו בהקיץ ושאל לו על ככה, והשיב הרב הקדוש, כי הוא עני ואין ביכולתו לקנותם, אמר לו הרמב"ם : אני אתן לך את ספרי, והעלה לו את סיפרו היד החזקה. וסיפרו תלמידיו, שעוד ראו אצלו בביתו את ספרו היד החזקה.
גם יש סיפור מהרב הקדוש מסאטמאר ז"ל, שהיה פעם אצל ציון הרמב"ם בטבריה, והניח ראשו על ידו, ונשאר על ציונו הקדוש זמן רב, ונשאר בדבקות גדולה, ואחר כך כשקם סיפר, שזקנו הרב הקדוש בעל 'ישמח משה' זי"ע, ביקש ממנו יתברך, שרוצה שתהיה לו יראה ממנו יתברך כמו הנביאים. והשיבו לו, שלא תוכל להישאר ביראה כזו חזקה. וביקש, שתהיה לו יראה ממנו יתברך כמו שהייתה לתנאים. והשיבו לו גם על זה, שלא תוכל לשאת את היראה הזאת, וביקש עוד, שתהיה לו יראה גדולה ממנו יתברך על כל פנים, כמו היראה שהייתה לאמוראים. והשיבו לו, שגם את זה לא יוכל לשאת. וביקש שתהיה לו על כל פנים יראה כמו הרמב"ם, ונתנו לו. והחל לרעוד ולפחוד מאוד מאוד בפחד גאונו יתברך, עד שלא היה יכול לשאת את היראה הזאת, וביקש ממנו יתברך שייקח ממנו את היראה הזו.
(אשר בנחל חלק נ"ט מכתב י"א תתו)
