ה"חפץ חיים" ז"ל הקפיד מאוד בישיבתו, שלא יהיו ערים יותר מדי, והרבה פעמים כשנכנס לבית מדרשו, ומצא את תלמידיו לומדים, כיבה את הנרות ואמר להם: לכו לישון, והסביר כי האדם צריך ללמוד כל ימי חייו לא רק אלו חמש השנים שהוא בישיבה, ועל כן צריך לשמור על בריאות גופו, כי אם יעשה דברים יותר מכוחו, אז לבסוף ייחלש לגמרי ולא יעשה כבר כלום, על כן טוב להיות מצומצם עם כל ענייניו ולבלי להרוס יותר מדי.
וסיפר שפעם בצעירותו היה אצל גאון אחד, ודיברו הרבה מענייני תורה ויראת שמים, והא נהנה מאוד מדברי הגאון, אך כשהגיעה השעה עשר וחצי, אמר לו הגאון: לילה טוב, וכשהוא התעקש: הלא אני נהנה מאוד מדיבוריכם, ענה לו הגאון: "מארגן איז איך א טאג", (מחר הוא גם יום), והלך לו, וסיפר ה"חפץ חיים", אף שאז היה לו קשה עניין זה, אך עכשיו הוא מבינו, כי האדם צריך להיות מסודר, ולשמור בריאות גופו, ועל כן היה הגאון הנ"ל ללמוד חמישים שנה, כי היה מסודר לבלי להכביד עליו.
אשר בנחל חלק ג' מכתב שנח
*תמונת הצדיק באדיבות אתר הידברות
