בסיפור הנפלא הבא נלמד על רוחב ראייתו של גדול בישראל וכיצד העריך יהודי פשוט שישב וגרס בתורה בשקידה נפלאה על אף שלא הבין כל מה שלמד וקיים את מאמר חז"ל במסכת עבודה זרה יט. "לעולם ליגריס איניש, ואף על גב דמשכח ואף על גב דלא ידע מאי קאמר, שנאמר : (תהלים קיט, כ) : גרסה נפשי לתאבה." גרסה כתיב ולא כתיב טחנה".
מובא בספר "רחמי אב",שבעיניו ראה איש פשוט סנדלר אחד, שהייתה דרכו לומר בכול יום הרבה דפים גמרא בפשיטות, וזכה לסיים כמה פעמים את כל הש"ס, שהאיר פניו בהארה נוראה ונפלא,
וכן מובא בשיחותיו של רבנו בעל ה"חפץ חיים" שסיפר, שפעם אחת נכנס יהודי חנווני לישיבת הגאון רבי חיים מוואלאז'ין, וקם לפניו מלא קומתו, ודיבר עמו מה שדיבר ויצא, והתלמידים שהיו בעצמם גאונים עצומים, מאוד התפלאו למה קם רבם מלא קומתו לפני חנווני פשוט, הלא היכן כבוד התורה?!… ולא יכלו להתאפק, ושאלו את רבם, אם לא יקפיד עליהם בזה ששואלים אותו מדוע קם רבנו לפני חנווני פשוט מלאו קומתו? והשיב להם רבם: האדם הזה זכה לסיים את הש"ס כולו, בעבור זה קמתי לפניו מלא קומתי, וכששמעו דברי רבם חייכו (כי הם היו גאונים ועמקנים, שלמדו בעמקות עצומה, ועדיין לא זכו לסיים ש"ס, כי דרך לימודם הייתה בעמקות עצומה, ואיך חנווני פשוט כבר סיים את כל הש"ס?), וכראות רבם את החיוך על פניהם, ענה ואמר להם: יש כמה הוצאות דפוסי הש"ס, יש דפוס זולצבאך, שהוא היה מהדפוסים הראשונים, שהיה מלא טעויות וחסרונות חסר ויתר וכו', ויש דפוס אמסטרדם, אמסטרדם, שזה כבר היה מהדפוסים המאוחרים, ותיקנו שם רוב הטעויות, ונדפס עם הרש"ש ועוד פירושים שהגיהו את הש"ס. והנה בוודאי הש"ס דפוס אמסטרדם הוא יותר מעולה, כי הוא מוגה מאוד בלי טעויות, אבל גם ש"ס דפוס זולצבאך נקרא ש"ס, אלא הוא מלא טעויות, ולא יכולים לומר על הש"ס הזה שאינו נקרא ש"ס, אלא הוא ש"ס מלא טעויות. וסיים : כמו כן אנחנו לומדים בעמקות, ועושים ש"ס מוגה וכו', אבל החנווני הזה, הן אמת שלמד וסיים את כל הש"ס, ולא הבין רוב הדברים, כי היה איש פשוט מאוד, עם כל זאת יש עמו ש"ס, אף שהוא מלא טעויות, אבל כשיבוא למעלה לעולם העליון, אז יעמידו אותו על האמת, ויתקנו לו את כל טעויותיו, ויתנו לו להבין מה שלא הבין בזה העולם.
(אשר בנחל חלק ס"ב מכתב י"ב תשנז)
ציון הגאון רבי חיים מוואלאז'ין. בתמונה הראשית נראית הישיבה שהקים שנקראת "אם הישיבות".
