בסיפור הבא נלמד על פיקחותו של גדול בתורה, וכיצד התנהל כדי שלא לפגוע חלילה ביהודי, וכן נראה שסיפור מעין זה קורה עם כולנו מידי פעם…
היה פעם לכם גדול בשם רבי חלפון כהן, הוא עשה ספרים בשם "שואל ונשאל", הוא היה רב הראשי בג'רבא, עיר בתוניס, פעם בא אליו יהודי ואמר לו, שיש לו דין תורה, ורוצה שהרב יקבל את הדין תורה, שאל הרב: עם מי יש דין תורה? וענה: עם הלבנה.
שואל אותו הרב: מה אתה רוצה מהלבנה, מה היא עושה לך? עונה היהודי: מה היא עושה לי? היא מפריע לי, איפה שאני הולך, היא מסתכלת עלי, אני שוכב במיטה, הנה מסתכלת דרך החלון עלי, אני יוצא בחוץ,הנה מסתכלת עלי, כל רחוב שאני הולך, היא מסתכלת עלי, שתפסיק כבר לרדוף אחרי, שתעזוב אותי.
הרב הבין עם מי יש לו עסק, ואמר ליהודי: הנה אתה אמרת את הטענות שלך, עכשיו זה יום, בא נחכה עד הלילה, אני צריך לשמוע מה יש ללבנה להגיד, הרי "צדק צדק תרדוף", צריכים לשמוע את שני הצדדים, אותך שמעתי עכשיו, בלילה אני אשאל את הלבנה למה היא רודפת אותך, ולמה איפה שאתה הולך, היא רודפת אחריך? הוא הסכים. מחר הוא חוזר.
אומר לו הרב: אתה יודע, שהלבנה יש לה גם כן טענה מאוד מאוד גדולה עליך. שואל הבן אדם: מה הטענה שלה? אומר לו הרב: הלבנה טוענת, שאתה לא מפסיק להסתכל עליה, ולכן איפה שתלך היא תלך אחריך. ככה טוענת הלבנה, אתה שוכב על המיטה- מסתכל עליה, אז היא עושה דווקא ומסתכלת עליך, אתה הולך על הרחוב ומסתכל עליה, אז היא תלך אחריך, היא תרדוף אותך, איפה שתלך היא תלך אחריך, למה? כי אתה מסתכל עליה, אז היא מסתכל עליך.
היהודי התמים ראה שהצדק עם הרב, ושאל את הרב: ומה אני עושה? אמר הרב: אני נותן לך עצה, אתה אל תסתכל על הלבנה מהיום והלאה, אז היא לא תסתכל עליך, ושלום על ישראל. הסכים היהודי, וקיבל על עצמו שהוא לא יסתכל על הלבנה, הוא לא יפריע לה וממילא גם הלבנה לא תסתכל עליו…
(אשר בנחל חלק קסג מכתב מב תשלז)
