מספרים על הרב הקדוש מטשהרין ז"ל, שהיה מתמיד נורא ונפלא מאוד מאוד, והיו לו הרבה שיעורים בנגלה ובנסתר. מלבד זאת שזכה לחבר הרבה חיבורים יקרים על דעת רבנו ז"ל. ומשם רואים את עוצם בקיאותו בכל התורה כולה.
ויען שהיה רב העיר, על כן הזמינו אותו לחתונה כנהוג, שהרב הוא המסדר קידושין, אבל דרכו הייתה לא לילך, ושלח תחתיו את סגן הרב, ובאותו לילה שהייתה החתונה, היה ער כל הלילה. כי דרכו הייתה לילך לישון תכף ומיד אחר מעריב, וקם בחצות ועשה לעצמו חשבון, היות שאני הרב, ואני צריך לילך אל חתונה, בוודאי לא הייתי ישן כל הלילה, כי בחצי לילה הראשון הייתי הולך אל החתונה, ובחצי הלילה השני, אני ממילא ער, ועל כן היה ער כל הלילה.
עד שברבות הזמן נתפרסם, כי הרב אינו הולך אל שום חתונה, רק סגן הרב, ועל כן כשהייתה חתונה בעיר, כבר לא הלך השמש לקרוא אותו, כי ידע, אשר ממילא לא יבוא.
פעם אחת בא הרב בבוקר להתפלל, וראה שיש שם חתן, וניגש אל השמש, ואמר לו בהקפדה, מדוע לא הודעת לי שהייתה חתונה אתמול בלילה, הלא הפסדת לי חצי לילה מתורה? והשיב לו השמש, כי הלא אתם אינכם נוהגים לילך אל חתונות ממילא, ועל כן למה לי להטריח את עצמי?! ואז סיפר לו הרב מהנהגתו הנ"ל.
ומכאן רואים עוצם התמדתו ומספרים שסיים פעמים אין מספר את כל התורה כולה; היינו: תנ"ך ומשניות וש"ס בבלי וירושלמי ומדרשים וזוהר הקדוש ותיקונים וכתבי האריז"ל, והייתה דרכו לעיין בהמון ספרים, ועוצם בקיאותו בכל חלקי התורה יכולים להבין מעט מספריו הרבים שחיבר.
אשר בנחל חלק כ' מכתב ג' יב
