אחי ורעי היקרים! הנה בחסדו יתברך זכינו, שעבר עלינו היום הקדוש והנורא, יום שנמחלו בו עוונותינו, ועוונות בני ישראל, עלינו להיות בשמחה עצומה ולרקוד שעות על גבי שעות, כאשר היה נהוג אצל מוהרנ"ת ז"ל, שהיה בלילה זה מאוד מאוד שמח, ורקד הרבה עם תלמידיו, אנשי שלומנו היקרים.
וכבר ידוע מה שאמר פעם מוהרנ"ת ז"ל: העניין של רבנו ז"ל הוא ראש השנה, והעניין שלו הוא יום הכיפורים, וכן הייתה דרכם של תלמידיו להיות אצלו בעיר ברסלב על היום הקדוש, אף שהיו על ראש השנה בעיר אומן, אך על היום הקדוש, נסעו אל מוהרנ"ת ז"ל בעיר ברסלב, ובמוצאי היום הקדוש והנורא, אחרי האכילה של סעודת הלילה, מוצאי יום טוב, רקדו אצלו הרבה מאוד מאוד.
אשר בנחל חלק לג מכתב ה' שפח
מספרים שהרב החסיד ר' אברהם שטערנהארץ ז"ל נכד מוהרנ"ת ז"ל (שהיה חידוש נפלא בין אנשי שלומנו), היה לו חבר טוב, ושמו ר' מרדכי שוחט ז"ל, והייתה דרכם איזו תקופה ארוכה להתוועד יחד מידי יום ביומו באיזו שעה קבועה, ולדבר יחד מרבנו ז"ל, פעם הלך זה אצל זה ופעם להיפך, כך היה מדי יום ביומו.
ופעם אחת ביום הקדוש (יום הכיפורים) נתעוררה תשוקה עצומה אצל הרב החסיד ר' אברהם ז"ל, לילך אל המקום ששם הייתה דרכם להתוועד, ואף שעלה בלבו ספק, מי יודע אם אמצא עכשיו את חברי, הלא היום הזה יום הקדוש והנורא, אף על פי כן מרב תשוקתו לדבר מרבנו ז"ל אמר לעצמו – אלך, ויהי מה, ומה רוב נפלא היה בעיניו, שכבר מצא שם את ר' מרדכי מחכה עליו, ונתעוררו אז שניהם בתשוקה עצומה, ודיברו מרבנו ז"ל בהתלהבות עצומה, והרגישו אז כל מיני נועם וערבות וכו'. אשר בנחל חלק כב מכתב ג' שיא (ומרוב תשוקה ושמחה שהייתה בניהם, נפל האחד על צווארו של חברו, ובכו מאוד מרוב התרגשות, והייתה דרכו של ר' אברהם ז"ל לספר זאת הרבה שנים אחר כך.
אשר בנחל חלק לט מכתב ו' תקפה
