הרב הקדוש רבי משה לייב מסאסוב זי"ע, היה גר בתחילה בעיירה אפטא, והייתה לו שם חבריא שהחזיק אותם בעבודת השם יתברך, וכשעבר לכהן פאר בעיר סאסוב, כמעט כולם עברו עמו לגור על ידו, ותלמיד אחד שהיה עני גדול, לא היה יכול לעבור עמו, ונשאר בעיר אפטא, ונתפרסם שהברכות שלו מתקבלות בשמים, ובאו הרבה נשים עם ילדיהן להתברך, וחזן העיר היה חצוף גדול, וקודם הימים הנוראים שלח את שפחתו עם העז שיברך את העז, ועשה את זאת בליצנות, וכשהגיע השפחה עם העז וביקשה בשם החזן לברך את העז, ענה ואמר התלמיד: "יהי רצון שהעז קבל את הקול של החזן, והחזן יקבל את קול העז"; וכן נתקיים, שתכף ומיד העז החלה לשיר בקול, ומסכן החזן קיבל קול של עז: מה, מה, וכולם שחקו ממנו, ונעשה ללעג ולקלס בעיני כל העיר, והוצרך להתפטר ממשרת החזנות. מכל זה רואים, שאסור להתחיל עם איש כשר וירא השם, כי יכולים לקבל עונש במקום.
אשר בנחל חלק סא מכתב י"ב שנב
