ערב חג השבועות תשפ"ג, ישבתי בציון מוהרא"ש והתפללתי לה' שישלח זווג לבחור דוד, רפואה שלמה לרב משה בן מרים. שמחת חיים ופרנסה בנקל לאברך אברהם בן יוטה.

תוך כדי תפילות ובקשות, קלטו עיני יהודי צעיר ונמרץ לבוש ספורטיבי המנקה את ציונו של מוהרא"ש, זי"ע. ידיו ורגליו של היהודי היו מעוטרות בקעקועים ובציורים. מחזה בלתי שגרתי בציון הצדיק.

היהודי, יצחק שמו, סידר את מרבדי הדשא הסינטטי וניקה אותם בהתלהבות יתרה.

כשראה את מבטי ננעץ בשתי עיניו הוא התקרב אלי ואמר:

"רבנו… תגיד איזה דיבור מחזק ממוהרא"ש, דיבור כזה שיחייה אותנו"…

אמרתי לו: "בא נפתח ספר "אשר בנחל" ונתחזק ביחד. פתחנו באקראי כרך מ"ט וקראנו:

"עליך לדעת כי רבנו ז"ל ביקש אותנו, אשר מתוקף דחקותנו ומרירותנו נזכה לחפש אחר הטוב הגנוז בנו, ולמצוא ולחפש איזו נקודה טובה אצלנו, שיש בנו, ולשמח את עצמנו בזה".

יצחק חייך ואמר:

"אוי הדיבורים של מוהרא"ש, כמה מחזקים וכמה מעודדים. שאזכה בזכותו למצוא את זיווגי ולהתחתן".

• "מה אתה עדיין רווק?" – שאלתי בפליאה.
• כן, אחי, רק השבוע השתחררתי מהכלא, לאחר שישבתי מספר שנים וריציתי את עונשי. עברנו מעברים בחיים, עשינו כמה 'סלטות' עד שזכינו להתחזק…
• התחזקת בכלא?
• כן מהספרים ומהקונטרסים של מוהרא"ש. חברים בתא הכלא  היו צופים בטלביזיה ואני התחזקתי בספרים של הצדיק.
• כשהייתי בכלא הבטחתי לעצמי:

רק אצא מכלא 'רימונים', אלך להכיר טובה לצדיק לנקות ולשפץ את הציון שלו. זו הסיבה שאתה רואה אותי כאן מבריש את הדשא של הציון. הכל עניין של הכרת הטוב.

• מה אינך מקבל כסף על עבודתך?
• אני עובד כאן בהתנדבות מלאה, אני חייב את חיי למוהרא"ש אתה יודע, עד כמה הספרים שלו מחזקים אותי. מוהרא"ש ניקה לי את הנשמה מכל המרירות והדכדוכים ואני אנקה לו את הציון. בפרט שהבטיח הבטחה כזאת גדולה לרווקים ולרווקןת.

אתה יודע מה אחי? אם יהיה עוד צדיק שיבטיח כזו הבטחה חזקה שגם חרוטה על המצבה שלו אני אליך אליו לשפץ ולנקות את הציון שלו. אבל מוהרא"ש יש רק אחד ורק הוא הבטיח ואני מאמין בהבטחה שלו.

בכלא התחזקתי בזכותו ולא נשברתי. בזכות הספרים שלו התקרבתי לבורא עולם ואני מדבר עם הקב"ה יום יום. איך אפשר להסתדר בלי רבנו איך אפשר בלי מוהרא"ש. אסירים בעלי תשובה אומרים  כלא ר"ת כאן לומדים אמונה. כשנכנסים לכלא ה"אגו" של האדם נשבר והוא מתחיל, למי שזוכה כמובן, לחשוב על התכלית שלו.

הנה תראה, זכיתי בכלא רימונים להתחזק, להיות אחראי על בית הכנסת ולנהל שם את התפילות. זכיתי שם להניח תפילין ליהודי זקן בן שבעים שצימח זקן לבן ובזכותי הוא החל לשמור תורה מצוות. מי יודע אם לא נכנסתי לכלא רק בשביל להציל את הנשמה האבודה הזאת, כי הכל ממנו יתברך.

שנה שעברה, שלטונות הכלא אסרו עלי ללמוד את הלימוד של ליל שבועות בבית הכנסת אשר בכלא. נאלצתי לערוך את התיקון הקדוש בתא הכלא כשלידי ספרי מוהרא"ש וחבילת רוגעלך.

השנה, ישתבח שמו, אני משוחרר אני בן חורין וזוכה לערוך את הלימוד הקדוש כאן ביבנאל, ועוד היכן? בקודש הקודשים, בציון של מוהרא"ש הצדיק שחיזק אותי ברגעים הכי קשים של החיים".

• שמעתי, התרגשתי ומיהרתי להעלות את סיפורו של יצחק ע"ג הכתב.