הקדוש ברוך הוא זיכה אותי כשהייתי ילד קטן, היה לי מלמד אחד מאנשי שלומנו, שהייתה דרכו להתבודד עצמו בכל יום קודם שהלך לחדר, והזכיר את כל הילדים בתפילתו, וביקש שיקלטו היטב את הלימוד שילמד עמהם, ויהיו יראי השם, וכן אחר שכבר הלך מהחדר, גם כן התבודד עצמו, וזה שעלה לו להעמיד תלמידים הגונים, וזה פלא גדול מאוד, כי זה כבר ארבעים ושש שנים שלמדתי אצלו, ועדיין אני זוכר כל מה שלמדתי אצלו, וזה אצלי חי בדיוק כמו שלפני מראה עיני.
(אשר בנחל חלק פב מכתב י"ח קטו).
ואני זוכר כשהייתי ילד קטן, למדתי אצל מלמד אחד מאנשי שלומנו, והייתה לו הצלחה מיוחדת, ועד היום זה לי ארבעים וחמש שנה, שאני זוכר את הלימוד שלמדתי אז ממש ישר והפוך, וזה פלא על גבי פלא, כי כל כך הכניס בנו את הלימוד, עד שזזה היה חי לפני עינינו. ואני לא ידעתי אז שהוא מחסידי ברסלב, אבל כל התלמידים אהבו אותו מאוד מאוד, כי לימד אז יהושוע, שופטים, שמואל א', שמואל ב', מלכים א' וכו' – בחיות כזו, עד שנחקק ממש בילדים על מעשי השופטים, וכן שמואל הנביא, ודוד המלך, הכול היה חי וכו' וכו', ואחרי שנים רבות שזכיתי להתקרב אל רבנו ז"ל, אז נתוודע לי שהמלמד הזה היה מחסידי ברסלב. ושמעתי מאחד מאנשי שלומנו, שסיפר, ששמע מהמלמד הזה, שכל הצלחתו הייתה בלימוד תינוקות של בית רבן רק על ידי תפילה והתבודדות, שהיה נוהג לקום קודם אור היום, והיה מתפלל להקדוש ברוך הוא, שיצליח ביום זה עם התלמידים, והיה מפרש שיחתו אליו יתברך, והזכיר לפניו יתברך כל תלמיד ותלמיד, שיצליח לקלוט את החומר והלימוד שילמד עמו, וכך הצליח. וסיפר בעצמו, שיום אחד לא קם, ולא הייתה לו התבודדות קודם התפילה, כבר ראה הפרש גדול בחדר עם התלמידים, כל כך היה מלמד מאנשי שלומנו דבוק בו יתברך, וראוי לך לספר את הסיפור הזה למלמדים.
(אשר בנחל חלק צב מכתב כ' תרסח).
בהיותי ילד רך בשנים כבן שבע בלבד, היה לי מלמד חסיד ברסלב, והכיתה שלנו הייתה בבית הכנסת, ותמיד הרגיל אותנו לעמוד נגד ארון קודש, ולדבר אל הקדוש ברוך הוא.
(אשר בנחל חלק מט מכתב ט' צג.)
