לאחר מספר שנות נישואין בהן לא זכיתי להיקלט. פניתי לרופא בתחום הפוריות דרך קופת חולים. עברנו מספר בדיקות ומקיפות באמצעותם הוברר לנו כי אין שום ממצא פתלוגי המונע את ההיריון.
חשבתי לתומי, אולי הלחץ הגדול שיש בעבודתי גורם לי שלא אקלט להיריון ולכן החלטתי לעזוב את העבודה בחברה הציבורית בה עבדתי. הכול עשיתי כדי שאקלט להיריון, והיריון אין.
אחת מחברותי, שלחה לי סיפור על "מקווה מלכה " ביבנאל. החלטתי לתהות על קנקנו של מקווה זה, חיפשתי בגוגל פרטים על המקום וכן עוד סיפורי ישועות והגעתי לאתר "ברסלבסיטי" . קראנו על סגולתו הרבה של המקווה והתקשרנו למשרד. נציגת הלקוחות – רבקה עמוס- הסבירה לנו את המיוחדות במקווה והיא עודדה אותנו וליוותה אותנו באותה תקופה כיצד להתארגן ולהגיע למקווה.
בחודש אייר תשע"ח נסענו ליבנאל כדי להגיע למקווה דרך כביש הערבה, דרך כביש 90. בדרך, הרכב התקלקל ונעצר, ולא יכולנו להתניע אותו. יצרנו קשר עם רבקה עמוס מיבנאל – שחיזקה את רוחנו ועודדה אותנו, ולאחר מאמצים מרובים הצלחנו להתניע את הרכב אך בשל תקלה טכנית נאלצנו לנסוע כל הדרך במהירות של 40 קמ"ש…
ידענו שהכול ניסיונות מהשמיים והתעקשנו להגיע למקווה באותו ערב ויהי מה…
האמת, שגם בדרך היו לי הרבה חששות … כי אני באה מרקע מסורתי ונוסעת לקהילה חרדית חסידית וחששתי שמא יכבידו עלי ויטילו עלי הקפדות הלכתיות שייקשו עלי… אך התגברנו על כל החששות והמשכנו בנסיעה האיטית רק כדי לזכות בילד משלנו.
כשהגענו ליבנאל, עלינו תחילה לציונו של מוהרא"ש שם נשאנו תפילה לבורא עולם שיזכה אותנו לפרי בטן.
בבואי למקווה גיליתי מקום מפואר ומטופח, הבלניות הדהימו אותי בסבלנות שלהן. הן קיבלו אותי במאור פנים ובאדיבות רבה. הרגשתי כמו בבית, כאילו אימי ניצבת לידי ותומכת בי. הבלניות הנפלאות נתנו לי הרגשה ביתית, הרגשה כייפית, שהתמזגה עם הרגשה נפלאה של קדושת המקווה.
חודש לאחר טבילה התבשרתי כי אני בהיריון, ברוך הוא וברוך שמו. בתאריך 18\1\12 ילדתי את בני בכורי בשעה טובה ומוצלחת, בן יפה בריא ושלם, והפכתי לאימא מאושרת.
בתקופת ההיריון קיבלתי על עצמי שאם אלד בן והכול יעבור בשלום, אעשה הפרשת חלה ואביא למקום מגש מעוצב של עוגיות וכן מכתב תודה לבלניות כהכרת הטוב על הישועה שזכיתי בה.
הבטחתי וקיימתי. הגעתי שוב ליבנאל הפעם במיוחד והבאתי למשרד הקהילה את העוגיות ואת מכתב הכרת הטוב.
אני מאחלת לכל בנות ישראל את הנס שקרה לי.
