מספרים על הצדיק הגאון הקדוש ה'חזון איש' זצ"ל, שסבל הרבה על הלב ובני מעיים, ויעץ לו רופא גדול, שכל יום ילך מהלך של שנים או שלושה קילומטרים לטייל, וזה יעזור לו, שהעורק הראשי סביב הלב לא ייסתם, והאוכל יתעכל, ולא יהיה לו שום כאב במעיים.
וכן עשה, שהלך כל יום כמה קילומטרים, והיה כל כך דבוק בתורה, שבעת שטייל הרהר בתורה, ונטל עמו תוספות, וחזר עליו. וניתח אותו – מה התוספות שואל ומה עונה, והרבה פעמים מתוך שהתעמק בדברי התוספות או בדברי הגמרא בסוגיה שעסק בה, שכך שהלך כבר שלושה קילומטרים, וטייל כששה קילומטרים, ולעתים אף תעה בדרכו.
וכך נהג בכול יום ויום. וכפי המסלול שלו היה עובר דרך בית אחד שישב בו יהודי שלא הכירו, ההוא ישב במרפסתו והסתכל בחוץ כדרך אדם שאין לו מה לעשות. והנה ראה שבכול יום עובר תחת ביתו יהודי ומטייל, אזי נכנס בעצבים, וירד למטה והמתין, וכשעבר שם החזון איש', צעק וצווח עליו: "מה אתכם?! אדם זקן אין לו מה לעשות?! הולך ומטייל, לכו לבית הכנסת ותאמרו תהלים, או תגרסו משניות, מה זה לילך בטל?!" ה'חזון איש' שתק, והמשיך בדרכו.
למחרת עבר שוב במסלול זה, היהודי ראהו שוב, וירד בכעס וצעק: "תגידו לי, שכחתם מה שאמרתי לכם אתמול?!" וה'חזון איש שתק והמשיך בדרכו. אך למחרת שינה את המסלול, והלך דרך אחרת.
מה אנו היינו עושים, אם היה קורה לנו דבר זה?! היינו מתנפלים על אדם זה בצעקות: מה אכפת לך, מה עסקך?! מה את תוחב אפך בעניינים לו לך?! אך ה'חזון איש' היה דבוק בהקדוש ברוך הוא היה דבוק בהקדוש ברוך הוא, דבוק בתורה, לא עניין אותו שום דבר.
חלפו עברו כמה חודשים, וביתו של אותו אדם שביזה את ה'חזון איש' נחלתה, והלך לטובי הרופאים, ולא נתנו לה סיכוי, ובכה מאוד מאוד על מר גורלו. שכנו של אותו יהודי שמע בכייתו, ונכנס לביתו ושאלו לפשר הדבר.
וענה ואמר: "הנה טובי הרופאים התייאשו מביתי, ומה אעשה עתה, בת יחידה יש לי, ומה יהיה לי?!" ענה ואמר לו השכן: "אם ייאשו אתכם הרופאים, פה גר לא רחוק צדיק בשם ה'חזון איש', אנשים נכנסים אליו והוא מתפלל ופועל ישועות, ומדוע לא תנסו?!" ומה לא עושים כדי להציל את הבת.
והלך אותו יהודי והמתין בתור לקבלת קהל. כיון שהגיע תורו ונכנס ל'חזון איש', נפל על הארץ והתעלף, ושפכו עליו מים לעוררו, והתעורר ושוב התעלף, התעורר ושוב התעלף, והחל לבכות ולבקש סליחה ומחילה וכפרה – "לא ידעתי מי אתם, בזיתיכם על לא דבר". וה'חזון איש' החל ללטפו ולנחמו: "מה עשית לי" וכו'. והיהודי בשלו: "הלא צעקתי עליכם" וכו'. ענה ה'חזון איש': "לאו, נתתם לי עצה לילך לבית הכנסת לומר תהילים, וכן אני עושה כל יום".
אשר בנחל חלק נ"ב מכתב נ"ב מכתב ט' תתג
